יום שבת, 16 באוקטובר 2021

הבהרה למעסיקים: איסור העסקת עובדים בשעות נוספות, שלא בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה

 

מעסיק הפועל בניגוד לקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, עשוי להיות חשוף להליכי אכיפה מנהליים או פליליים.

חוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות מגבלת השעות מכוח ההיתר הכללי במשק שהוצא מכוח החוק, חל על כלל המעסיקים במשק, לרבות על מקומות עבודה שניתן להם אישור למפעל קיומי או חיוני, בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום או מקומות עבודה היכולים לפעול באופן סדיר בהתאם לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות העבודה), תש"ף- 2020.

נכון לעת הזו, לא הוחלו על ידי המחוקק סמכויות גיוס עובדים במצב החירום הנוכחי, במפעל למתן שירותים קיומיים או חיוניים, שניתן לו אישור ככזה, בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז- 1967. על כן, הוראות בחוק זה, הנוגעות להחרגה מחוק שעות עבודה ומנוחה, לא חלות.
 
יחד עם זאת, מעסיק שקיבל ממשרד העבודה היתר מיוחד להעסקת עובדים בשעות נוספות לפי סעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, רשאי להעסיק עובדים בשעות נוספות, בהתאם לתנאים המפורטים בהיתר שקיבל. 

ככל ועולה הצורך בהעסקה בשעות נוספות, החורג מן ההיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות, יש לפנות בבקשה לקבלת היתר מיוחד ממשרד העבודה והרווחה, בהתאם להנחיות המפורטות באתר המשרד.

מעסיק הפועל בניגוד לקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, עשוי להיות חשוף להליכי אכיפה מנהליים או פליליים, בהתאם לסמכויות מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

עוד מאמרים בנושא:

on אין תגובות:

יום רביעי, 13 באוקטובר 2021

פעילות אכיפה הביאה להרשעות בפלילים ולקנסות של עשרות אלפי שקלים

 

בעקבות ביקורות שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה, הוגשו כתבי אישום לבית הדין לעבודה שהובילו לסדרת הרשעות פליליות.

ביקורות שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה, הביאו להגשת כתבי אישום לבית הדין לעבודה שהובילו לסדרת הרשעות פליליות; לאחרונה ניתנו מספר גזרי דין בהם הורשעו חברות שפעלו ללא רישיון כחוק, ובתי הדין אף השיתו על אותן חברות ומנהליהן קנסות פליליים בסך עשרות אלפי שקלים.

גזר דין ניתן כנגד חברת ח.ס. בני יוסף (2013) בע"מ ומנהלה, אלסייד חליל, מהיישוב  רהט, שעסקה במתן שירותי כח אדם ואספקת עובדים וזאת ללא שהיה רישיון בידה ממשרד העבודה, כנדרש על פי חוק. בנוסף, החברה לא ערכה, בינה לבין עובדות, הסכמי עבודה בכתב המפרטים את תנאי עבודתן, גם זאת בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם. בית הדין גזר על החברה ומנהלה קנס של 62,600₪ ,זאת, לצד התחייבות להימנע מעבירה למשך שלוש שנים בגובה הקנס המקסימלי.

חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם קובע כי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שמירה/ניקיון מחויב, בין השאר, בקבלת רישיון ממינהל הסדרה ואכיפה. קבלת הרישיון מותנת בבדיקת הרקע ואופן ההתנהלות של החברה ומנהליה או העוסק המורשה, בהפקדת ערובה וכן מאפשרת למשרד לפקח על עבודת הקבלן, ובכך לשמור על עובדיו. החוק גם מאפשר למשרד להגן על העובדים במקרה שהחברה תכריז על חדלות פירעון, ולא תוכל לשלם את שכרם. בנוסף נקבע בחוק עונש פלילי הן על קבלן כוח אדם ו/או כל קבלן שירות המספק שירותים הקבועים בחוק ללא רישיון והן על מזמין שירות, שהשתמש בשירותיו של קבלן הפועל ללא רישיון ועליו האחריות המשפטית לוודא שהקבלן נושא ברישיון על פי חוק. אחריות זו של מזמין השירות נועדה להוות דרך נוספת לשמירה על זכויות עובדים.

גזרי דין נוספים ניתנו כנגד הצוות הלבן בע"מ ועטיה אבו גליון, הבעלים והמנהל של החברה. החברה עסקה כקבלן שירות בתחום הניקיון וקבלן כח אדם מבלי שהחזיקה ברישיון על פי חוק. על החברה והבעלים נגזר קנס של 40,000₪ והתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו במשך 3 שנים; על חברת לבן ניקיון ושירותים בע"מ נגזר קנס של 21,000₪ וכן התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו למשך 3 שנים, על עבירה של מתן שירותי ניקיון ללא רישיון כחוק ממשרד העבודה. כמו כן, על ראד טלאב אליאור, שעסק כקבלן שירותי ניקיון ללא רישיון כנדרש בחוק, נגזר קנס של 15,000₪ והתחייבות להימנע מביצוע העבירה למשך 3 שנים. 

מנהל האגף לאכיפה פלילית, מר איל אסף: "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם בא להגן על זכויות עובדים, בין היתר על ידי החובה לקבל רישיון ממשרד העבודה. זאת, כיוון שהמחוקק רצה להגן על עובדי הקבלן המשתייכים על פי רוב לאוכלוסיות מוחלשות ועובדים בצורת העסקה הנתונה לסיכונים מוגברים. אנו נמשיך בפעילות האכיפה בתחום ועל קבלני שירות ומזמיני שירותים מקבלנים שרוצים להימנע מסנקציות לפעול בהתאם לחוקי העבודה".

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, על הוראותיו השונות, נועד למנוע את ניצול עובד הקבלן, להבטיח את זכויותיו ואת רווחתו ולמנוע פגיעה חמורה בביטחון הסוציאלי של העובד, זאת לנוכח התופעה של העסקת עובדים במתכונת קבלנית, אשר הפכה לרווחת במחוזותינו והצריכה הסדרה חקיקתית. ואלו הדברים שנכתבו בהצעת החוק: המחוקק הסדיר בחוק הנ"ל ובתקנות שהותקנו מכוחו את אחריות קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל כלפי העובדים. לשם כך קבע החוק משטר של רישוי המחייב, בין היתר, קבלת רישיון על מנת לעסוק כקבלן כוח אדם, וקבועים בו שורה של תנאים למתן רישיון, כגון המצאת ערובה להבטחת מילוי התחייבויותיו של קבלן כוח האדם לעובדיו לאור החשש כי קבלן כוח האדם יפסיק לפתע את פעילותו וייעלם, תוך השארת העובדים – אשר מספרם מגיע לעתים לאלפים – חסרי כול. כמו כן קבועות בחוק סנקציות פליליות על הפרת הוראותיו. ההליכים הפליליים והסנקציות שבצידם נועדו להרתיע מביצוע עבירות אנו פועלים בנחישות כדי שמי שלא עומד בתנאים ולא קיבל רישיון כדין במתחייב, לא יזכה ביתרון על פני קבלנים מורשים בהתאם לחוק ולא יפעל בשוק העבודה".

עוד מאמרים בנושא אכיפה…
דיני עבודה

אכיפת חוקי עבודה

למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ולאכיפה פלילית של ההוראות שבחוקי העבודה וכן לאכיפה אזרחית של הוראות שבחקיקת השוויון הזדמנויות ושל ההוראות שבחוק

קרא עוד »
עורך ראשי ספטמבר 22, 2021
on אין תגובות:
Labels: , , ,

יום שבת, 9 באוקטובר 2021

קול המס השתלמות 30 ספטמבר שוק ההון

on אין תגובות:

יום שבת, 2 באוקטובר 2021

עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2021

 

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

מאמרים

זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה

מאת: עו"ד שני בניש

ועדת הכספים האריכה את תוקפן של התקנות החלות על עובדי ייצור הקובעות זיכוי ממס בשיעור של 15% וזאת עד לתום שנת 2022.

מפעלים וארגונים שונים פועלים סביב השעון, ששה או שבעה ימים בשבוע, 24 שעות. בהתאם להוראות דיני העבודה, קיימת מגבלת שעות עבודה ביום לעובד ולפיכך מקומות עבודה אלה פועלים במתכונת של משמרות; העובדים למעשה מחליפים זה את זה כשמסתיים יום העבודה.

זיכוי ממס הוא למעשה הטבה אשר מקטינה את התשלום הסופי שצריך העובד לשלם למס הכנסה, הזיכוי מחושב בהתאם למדרגות מס.

זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות בתעשייה היא הטבה במס שמגיעה לעובדים שעובדים במשמרות. מטרתה לעודד עבודה בשעות לא שגרתיות.

הזיכוי ניתן בעד עבודה במשמרות צהריים ולילה באופן הבא:

  • משמרת שניה– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ- 7 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת הראשונה מסתיימת אך לא לפני השעה 14:00.
  • משמרת שלישית– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ-6 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת השניה מסתיימת.

כפי שנכתב ברישא, הוראת השעה עמדה בתוקף עד תום שנת 2020 וביום 29.9.2021 הוארכה עד לסוף חודש שנת 2022, דהיינו עובדי משמרות שנייה ושלישית בתעשייה המפעילה קווי ייצור ב-3 משמרות זכאים לזיכוי במס הכנסה בשיעור של 15% עד סוף 2022.

עיצומים כספיים

מאת: עו"ד שני בניש

עיצומים כספיים הם מנגנון אכיפה מנהלי לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות.

בשנת 2011 נחקק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר יצר דרך נוספת לשמירה על זכויות עובדים וזאת ע"י מתן עיצומים כספיים וקנסות על תאגיד ונושאי משרה בו, וכן נקיטת הליכים פליליים כנגדם המגיעים עד כדי מאסר בפועל.

נדגיש, כי החוקים אינם מתייחסים רק למנהלים ובעלי משרות בכירות בארגון, שכן גם נושאי נוספים חשופים אישית לחבות פלילית ובכלל זה ניתן למצוא חשבי שכר, מנהלי כספים ופקידים שונים אשר אמונים על שכר העובדים.

החבות יכולה להיות מכוח חוקי עבודה שונים בכללם:

  1. עבירה לפיסעיף 25ב לחוק הגנת השכר.
  2. עבירה לפיסעיף 33א(2) לחוק עבודת הנוער.
  3. עבירה לפיסעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית.
  4. עבירה לפיסעיף 14 לחוק שכר מינימום.
  5. עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה.

סעיף 47 לחוק החברות קובע את "תורת האורגנים" לפיה יראו בפעולותיו של אורגן פעולותיה של החברה וכוונותיה, "אורגן" יכול להתייחס למעשה לכל נושא משרה בחברה שפעל למענה. מכוח תורת האורגנים ניתן לייחס לתאגיד "פעולות ומחשבות".

הטלת אחריות פלילית על נושא משרה:

ביצוע עבירה בידי תאגיד מקים חזקה לפיה העבירה בוצעה גם בידי נושא משרה בו. סעיף 252 לחוק החברות מייחס ומחיל על נושא המשרה לפעול תחת "חובת זהירות" ולהפעיל שיקול דעת עסקי.

במידה ויהיה ניתן להוכיח שההחלטה התקבלה בצורה שאינה מקצועית ורשלנית ו/או נגועה בשיקולים זרים או ניגוד אינטרסים, נטל הראייה מבחינת נושא המשרה יהיה כבד יותר.

האחריות הפלילית לא תוטל על נושא המשרה כל עוד הוא הצליח להוכיח כי לא היה מודע לביצוע העבירה או שנקט "אמצעים סבירים" למניעתה.

כך למשל בת"פ (ב"ש) 1015/05 משרד המסחר והתעשייה ת"א נ' ג'וניור אשדוד בע"מ נידונה מידת אחריותה של עובדת בחנות;

השאלה שעלתה בפסה"ד היא האם מנהלת חנות בחברה אשר פיטרה עובדת על רקע הריונה הנה פקיד אחראי כמשמעו בסעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר לפיו רואים גם "פקיד אחראי" כבעל חבות  (אלא אם יוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט אמצעים למניעתה).

בית המשפט בחן את המקרה לגופו וקבע כי לעובדת הייתה מידת מעורבות בהחלטה כמו גם ידיעה על המניע האמיתי לפיטורים והטיל על העובדת קנס אישי בסך 10,000 ₪.

הפסיקה מראה כי בעוד בעבר אחריות פלילית הייתה מוטלת לרוב על תאגיד, ניכרת מגמה של שינוי המטילה אחריות גם על נושא משרה, ולכן חשוב לנקוט בכל האמצעים בדרושים על מנת למנוע אותם.

להלן דוגמאות:

  • ביצוע הדרכות של חקיקה ופסיקה עדכניים בתחום העיסוק
  • דיווח לממונים על כל פעולה העשויה להוות עבירה על החוק שאורגן ביצע
  • הגברת הציות והאכיפה הפנים ארגונית למניעת חשיפה של התאגיד לעבירות פליליות
  • מינוי מומחה להקמת מנגנון פיקוח פנימי למניעת חשיפה לאחריות פלילית של החברה.

הטלת אחריות על מנהל כספים

בת"פ 1239-09 משרד התמ"ת נ' א.ב.א ויקטורי חברה לניהול נידונה אחריות מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה; העובדים הועסקו מעבר ל-4 שעות נוספות ביום עבודה, ולפיכך הורשעה החברה בעבירות של העסקה אסורה.

במקרה זה, לנושא המשרה מיוחסת אחריות לעבירה שבוצעה בידי אחר, זאת משום שמנהל הכספים לא היה בקשר ישיר עם העובדים ולא נתן הוראה להעסקתם בניגוד לחוק. בית המשפט זיכה את הנאשם מאחריות והטיל אותה כולה על החברה.

הטלת אחריות על מנהל

סעיף 15(א) לחוק עבודת נשים קובע אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד, החייב לפקד ולמנוע עבירות על פי חוק זה. סעיף זה מגדיר נושא משרה כ "מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

סעיף 5(ב) לחוק קובע כך" נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם הוכיח שעשה כל שניתם כדי למלא את חובתו.

וכך, בת"פ 315-01-11 מדינת ישראל נ' ג.מ. אוסקר ניהול ושיווק פיננסי בע"מ (בפירוק)  נקבע כי יש להרשיע את המנהלים כיוון שלא הוכיחו כי עשו כל שניתן כדי למלא את חובתם, והושתך עליהם קנס בשיעור 12,000 ₪ ו-14,000 ₪ בגין פיטורים עובדת בהריון ללא קבלת היתר ממשרד התמ"ת.

הטלת אחריות על מנכ"ל

תפ (ת"א) 444-04-14 מדינת ישראל נ' שן ערד 2000 בע"מ

פסה"ד דן בהאשמה לפי סעיף 26(א) לחוק הגנת השכר, בנוסחו לפני תיקון 24, שהיה תקף במועד העבירה, אשר קבע את חובת העברת הסכומים שנוכו מהשכר במועד.

סעיף 26 (ב) לחוק הגנת השכר קובע אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד, החייב לפקד ולעשות כל שניתן למניעת עבירה על חוק הגנת השכר.

סעיף 26(ד) הגדיר את המונח "נושא משרה" כ "מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

סעיך\ף 26(ג) קובע חזקה לפיה "נעברה עבירה לפי סעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה".

במקרה זה, הנאשם אינו עמד בנטל ההוכחה כי נקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח את אי ביצועה של העבירה, כפי שקובעת החזקה, שכן גם בנוגע להרשעת מנהל או פקיד בחברה, היסוד הנפשי הנדרש הוא יסוד הידיעה ולחלופין "עצימת עיניים"

"נושא המשרה אינו יכול לעצום עיניים ולסמוך באופן עיוור על עובדיו-בכירים ככל שיהיו ועליו לוודא כי העסקתם של עובדים בתאגיד אינה עומדת בניגוד להוראות החוק.

הנאשם בפסק הדין הורשע בעבירות שיוחסו לו והוטל עליו קנס בסך 7,000 ₪.

תפ (ב"ש) 23145-11-11 מדינת ישראל נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ.

פסה"ד דן בחברה שהורשעה בביצוע עבירה של ניכוי סכומים משכר של עובד ואי העברתם ליעדם בהתאם לסעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר.

ביהמ"ש החליט לזכות את המנהל וזאת מאחר שדאג לריענון נהלים בחברה, השתלמויות, כנסים והרצאות.

עוד נקבע כי למנהל לא הייתה ידיעה ממשית על ביצוע העבירה וכי לא ניתן היה, בנסיבות המקרה, לצפות ממנו לבדוק ניכויים של כל עובד ועובד, וכי אין זה תפקידו של מנכ"ל חברה המעסיקה 1,500 עובדים.

להלן נפרט אודות סכומי העיצומים הכספיים בהתאם לחומרת העבירות שבחלקן דנו לעיל;

החוק להגברת האכיפה קובע שלוש רמות של עיצומים כספיים, בהתאם לסוג העבירה, ולגבי כל אחת מהרמות, נקבע סכום נמוך יותר המתייחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי.

  1. הרמה הראשונה– חלה לגבי הפרה של הוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק א' של התוספת השניה שבחוק, כגון: החובה לנהל פנקס חופשה לפי חוק חופשה שנתית, החובה לקבוע תקנון למניעת הטרדה מינית.

גובה העיצום למעסיק בגין עבירות אלה עומד נכון לינואר 1012 על 5,100 ₪ ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית על 2,550 ₪.

  1. הרמה השניה- חלה לגבי ההפרה של ההוראות בחוקה העבודה המפורטות בחלק ב' של התוספת השניה שבחוק, כגון: אי מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית או הפרת חובה לשלם גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

גובה העיצום למעסיק בגין עבירות אלה עומד נכון לינואר 2021 על 20,400 ₪ ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורים על 10,200

  1. הרמה השלישית- חלה לגבי ההפרה של ההוראות בחוקה העבודה המפורטות בחלק ג' של התוספת השניה שבחוק, כגון: איסור הלנת שכר לפי החוק להגנת השכר, אי הפרשות לפנסיה לפי צווי הרחבה לפנסיה חובה, או אי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום.
  2. גובה העיצום למעסיק בגין עבירות אלה עומד נכון לינואר 2021 על 35,700, ₪ ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורים על 17,850

בהקשר זה חשוב להדגיש כי חברות רבות נקנסו בשנים האחרונות בעקבות ליקויים בדיווחים כדוגמת ניהול שגוי של שעון נוכחות, אי תשלום שעות נוספות על פי החוק, הפרשות לפנסיה שלא במועד, היעדר תשלום תנאים סוציאליים על עמלות ועל תשלום נסיעות פיקטיבי.

סעיף 27 לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה מעניק הגנה מאחריות אזרחית של מזמין שירות אשר הסתמך על דוחות של בודק שכר מוסמך. וכן, יעניק למזמין השירות הפחתה בעיצום הכספי אם ימציא אישור מבודק שכר כי ההפרה שבגינה מוטל העיצום הכספי הופסק ותוקן.

ממונה עיצומים רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל א העיצום הכספי.

מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה.

בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום- ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.

לעיצום כספי שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית, עבור התקופה שמהיום שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל.

תשלום עיצום כספי לא גורע מהאחריות הפלילית של אדם בשל הפרה של הוראה שבחוקי העבודה שמפורטת בתוספת השניה בחוק להגברת אכיפה. ואולם אם הוגש נגד המעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה שבחוקי העבודה שבתוספת השניה, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותו מעשה ואם המעסיק כבר שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר.

דוגמא: ניתן להגיד כתב אישום כנגד מעסיק שלא שילם לעובד שכר מינימום, אף אם הוא שילם, עקב כך, עיצום כספי. בנסיבות אלה העיצום הכספי ששולם ע"י המעסיק יוחזר לו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. יובהר- לא נהוג להגיש כתב אישום כנגד מעסיק ששילם עיצום כספי, עקב אותה הפרה, אלא במקרים נדירים, כגון: כאשר מדובר בהפרה חוזרת או חמורה מבחינת היקפה.

לקריאה נוספת על דוגמאות נוספות מהשנים האחרונות:

18.7.2018- בעקבות כתב אישום שהגיש משרד העבודה והרווחה הוטל קנס פלילי בגובה 904,000 ₪ לעמותה לחינוך תורני שלא הפרישה פנסיה לעובדיה.

לקריאה מורחבת אודות הקנס הפלילי לחץ כאן

11.7.2018- ביהמ"ש הטיל קנס ע"ס 113,000 ₪ על חברה שלא שילמה שכר מינימום לעובדיה.

לקריאה מורחבת אודות הקנס לחץ כאן

27.6.2015- הוטל קנס בגובה חצי מיליון ₪ על חברה שניכתה כספים משכרם של עובדיה שלא כדין.

לקריאה מורחבת אודות הקנס לחץ כאן

כפה על עובדת בהריון חופשה בתשלום ושילם פיצויים בסך 30,000 ₪

סע"ש 25524-04-13 וינברגר נ' אי די וו בע"מ

מאת: עו"ד משה בושי

חוק עבודת נשים קובע כי פיטורים בתקופת היריון מחייבים פניה לממונה כך סעיף 9 לחוק:

"(א)  לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות."

במקרה שבנדון העובדת טענה כי על רקע היותה אישה בהיריון, פוטרה וכי הסמיכות בין אירוע מודעתו של המעסיק להריונה ולעצם הפיטורים מעלה שאלות ותהיות;

המעביד זימן לשימוע את העובדת בהיריון בנוכחות עורך דינה והוציא את העובדת לחופשה בתשלום עד להחלטת הממונה.

השימוע בוצע בסמיכות זמנים מעוררת תהיות למועד בו נודע לו על הריונה.

המעסיק לא פנה ואף התעלם מהחלטת הממונה בעניין, שקבעה כי דין החלטת הפיטורים להידחות.

מספר שבועות לאחר השימוע וקבלת החלטת המעסיק הממונה על חוק עבודת נשים קבעה כי אין להתיר את בקשת הפיטורים הלוקה בחוסר ראיות ובנוסף לכך עצם העובדה כי שכרה של העובדת הועלה מעורר תהיות לנוכח הפיטורים, נוסף העובדה כי הוסיפו לה תחומי אחריות נוספים מלמדים על תמיהות לגבי הפיטורים, נסיבות אלה מלמדות על כך שטענות המעסיק לכל הפחות מעוררות ספק ולכן אין לאשר את הפיטורים.

עוד יצוין כי המעסיק התבטא באמירה: "אולי אני צריך להעסיק בחורות ללא ילדים", דבר המחזק את הסברה כי הפיטורים היו קשורים קשר הדוק להיריון.

בנוסף לכך, המעסיק התעלם מהחלטת הממונה על חוק עבודת נשים ולא יצר קשר עם העובדת מה שהלכה למעשה נחשב לפיטוריה של העובדת.

המעסיק טען כי העובדת לקתה בהתנהגותה שכללה לטענתו איחורים, זלזול, חוצפה, גלישה מרובה באינטרנט ועוד.

העובדת בסיוע עורך דינה טענו כי אין ממש בטענות המעסיק ובנוסף כי יש לראות בהריונה כסיבה היחידה לפיטורים.

בית המשפט דן בטענות אלה הן בבית הדין האזורי כערכאה ראשונה והן בבית הדין הארצי לעבודה כערכאה השניה, את עיקרי הפסיקות נביא להלן.

השאלה המשפטית היא האם התנהלותו של המעסיק מהווה הפרה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

  • בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העובדת אכן התנהלה בצורה לא ראויה לרבות גלישה מרובה באינטרנט שחייבה את המעסיק להביא טכנאי שחסם את אפשרותה לדבוק במעשיה אלו, נקבע עוד שיתכן וקשיים ביחסים הבינאישיים בין השניים הם שהביאו לפיטורים ולא ההיריון וכן שהעובד לא רצה להצטייר כמי שנרתע מתביעה אופציונלית.
  • לבסוף בית הדין האזורי פסק כי העובדת זכאית לפיצויי על סך 10,000 שקלים בלבד בגין הפיטורים כאשר הוא לא מקבל את טענת העובדת כי מדובר בהפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים.
  • העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה שקיבל את טענותיה כפי שיפורט להלן.
  • ראשית נקבע כי הנטל להוכיח שהפסקת העבודה הושגה בהסכמת העובדת מוטל על כתפי המעסיק.
  • בנוסף נקבע כי לא זו בלבד שהמעסיק התעלם מהחלטת הממונה הוא אף לא פנה לעובדת בהקשר זה.
  • עוד נקבע כי אמירת המעסיק כי המשך העסקתה עלול לגרום נזק לחברה יכול וגרם לריפיון ידיה של העובדת.
  • בנוסף ישנה התייחסות בפסק הדין למכתב ששלח עורך דינה של העובדת שבו התבקש המעסיק לשלם לעובדת את שכרה, צוין בפסק הדין כי יתכן ומכתב זה גרם לאי הבנה ובית המשפט לקח זאת בחשבון בקביעת פיצויי הפיטורים.

בסופו של יום נקבע כי על המעסיק לשלם כ30 אלף שקל שיחולקו באופן הבא:

  • 11,500 ₪ שהעובדת עתרה לקבלתם על הפרת חוק עבודת נשים.
  • 20,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  • נקבע בפסק דין זה כי הריונה גרם לפיטוריה או לכל הפחות היווה גורם מזרז ומדרבן להפסקת עבודתה.

לסיכום נקבע כי במקרה זה החופשה בתשלום שנכפתה על העובדת בתקופת ההיריון עד להחלטה בבקשת ההיתר וכמובן ההחלטה על פיטורין לא חוקית.

on אין תגובות:

יום שלישי, 28 בספטמבר 2021

קרן השתלמות

 

קרן השתלמות היא סוג של אפיק חיסכון, שפטור ממס הכנסה בתנאים מסויימים. 
בחלק ממקומות העבודה חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור העובדים.

מהי קרן השתלמות

קרן השתלמות נועדה במקור לממן לעובד השתלמויות, לימודים או כנסים מקצועיים. כיום משמשת קרן ההשתלמות בדרך כלל כאפיק חסכון, כיוון שהסכומים שנצברו בקרן פטורים ממס הכנסה בתנאים מסוימים. מידע בדבר פטור ממס לסכומים שנצברו בקרן השתלמות, אפשר למצוא באתר רשות המסים.

מי צריך להפריש תשלומים לקרן השתלמות

במקרים מסוימים חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור העובדים.

החובה לבצע הפרשות לקרן השתלמות חלה אם כך נקבע בהסכם העבודה האישי של העובדים, או בהסכם קיבוצי החל על העובדים ועל המעסיקים, כגון: ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי השירות הציבורי, עובדי הוראה (מורים וגננות), עובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים בתחום הניקיון ובתחומי השמירה והאבטחה.

החובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות חלה גם לגבי עובדים המועסקים בגוף ציבורי (כגון: במשרד ממשלתי) באמצעות קבלן כח אדם, בגוף ציבורי (כגון: במשרד ממשלתי), שבו חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור עובדיהם.

לדוגמא: בהסכמי עבודה קיבוציים כלליים בענף הניקיון והתחזוקה וכן בענף השמירה והאבטחה, נקבע כי הפרשת המעסיקים לקרן ההשתלמות הינה בשיעור של 7.5% משכר העובדים, והפרשת העובדים לקרן הינה בשיעור של 2.5% משכרם. החובה להעביר הפרשות לקרן ההשתלמות בענף משק זה, חלה בתום שני חודשי עבודה, גם עבור התקופה שמיום תחילת העבודה.

המועד להעברת ההפרשות לקרן ההשתלמות

על המעסיקים להעביר את ההפרשות לקרן ההשתלמות, תוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר שבקשר אליו נדרש להעביר את הסכום לקרן, כשכר מולן. 

החובה להעביר את ההפרשות במועד חלה גם על חלקם של המעסיקים וגם על הסכום שנוכה משכר העובדים.

עוד מאמרים בנושא:
דיני עבודה

קרן השתלמות

קרן השתלמות היא סוג של אפיק חיסכון, שפטור ממס הכנסה בתנאים מסויימים. בחלק ממקומות העבודה חלה על המעסיקים חובה להפריש תשלומים לקרן השתלמות עבור העובדים. מהי קרן

קרא עוד »
ספטמבר 29, 2021
דיני עבודה

חישוב החזר הוצאות הנסיעה

גובה החזר הוצאות הנסיעה השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים היא בגובה מחיר הנסיעה המוזל באוטובוס ציבורי, או בסכום העלות של כרטיס מנוי חודשי מוזל

קרא עוד »
ספטמבר 26, 2021  
on אין תגובות:
Labels:

יום ראשון, 26 בספטמבר 2021

החזר הוצאות נסיעה

 

עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות הנסיעה.

גובה החזר הוצאות הנסיעה מחושב לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס או מחיר של כרטיס "חופשי חודשי".

זכאות להחזר הוצאות נסיעה

 

on אין תגובות:
Labels:
הירשם ל- רשומות (Atom)