יום ראשון, 23 בינואר 2022

ניוד עובדים


 הכללים לניוד עובדים

  1. כללי
    1. לרשות המקומית, כמעסיק, ישנה הזכות הניהולית לבחון ניוד עובדים מתפקיד לתפקיד, ובלבד  שההחלטה  הינה  החלטה  סבירה  ומידתית ובתנאי שניתנה לעובד הזכות לטעון לעניין הניוד ולאחר שנשקלו טענותיו והוא עומד בכל התנאים שנקבעו בהנחיות לניוד עובדים מיום 10.09.2017 שפורסמו ע”י אגף בכיר בקרת הון אנושי.
  2. הגדרות
    1. ניוד עובדים – העברת עובד ממקום למקום באותו תפקיד או מתפקיד אחד לתפקיד אחר במתח דרגות זהה וכן באותה רמת תפקיד .
    2. עובד  –  כל  עובד  ברשות  המקומית  המועסק  לפי  חוקת  העבודה  לעובדי הרשויות המקומיות.
    3. מנהל משאבי אנוש – הגורם המנהלי האחראי ברשות על משאבי האנוש.
    4. תיק אישי – אמצעי שיאוחסנו בו כל מסמכי העובד, לרבות תיק דיגיטלי ו/או ממוחשב אשר אפשר לשלוף ממנו מסמכים.
    5. ועד עובדים – נציגות העובדים ברשות המקומית
    6. ההסתדרות הכללית – ארגון העובדים היציג, החתום על חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.
  3. ניוד מיוזמת המעסיק
    1. ניוד מיוזמת המעסיק יכול להיות לתפקיד רוחבי ברשות המקומית וכמפורט בהנחיות שלעיל:
      1. במקרים שניוד העובד נעשה עקב החלטת הרשות, לתפקיד שווה או לתפקיד ברמה נמוכה יותר, מנהל משאבי האנוש יעביר לעובד הודעה מנומקת בדבר כוונת הרשות לנייד אותו.
      2. מנהל משאבי האנוש יוודא כי העובד עומד בדרישות הסף המלאות לתפקיד שהרשות מתעתדת לניידו אליו בהתאם לקובץ תיאורי התפקידים החדש המצוי באתר משרד הפנים ומתעדכן מזמן לזמן, ויוודא כי העובד סיים את תקופת הניסיון ונקלט בתפקידו הנוכחי כדין.
      3. מנהל משאבי האנוש והממונה על העובד יידעו את העובד באשר לזכותו להשמיע את טענותיו בנוגע להחלטת הניוד.
      4. מנהל משאבי האנוש והממונה על העובד יזמנו את העובד לשיחת שימוע כדי לשמוע את טענותיו.
      5. מנהל משאבי האנוש והממונה על העובד יכתבו החלטה מנומקת בדבר ניוד העובד, מתוך התייחסות לטענות שהועלו על ידי העובד.
      6. אם הניוד ביוזמת המעסיק הוא לתפקיד נמוך מתפקידו הנוכחי של העובד, לא ייפגעו שכרו/רכיבי שכרו, למעט אלו המותנים בביצוע התפקיד. אם הרשות מעוניינת לשמור על תנאי שכרו של העובד יש לקבל את אישורו המקדים של סגן הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר.
      7. אם הוחלט להמשיך בהליך הניוד של העובד, יודיע מנהל משאבי האנוש לעובד וליחידה שהעובד מנויד אליה על ההחלטה.
      8. העובד יעבור קליטה ביחידה החדשה.
  4. ניוד מיוזמת העובד
    1. במקרים שניוד העובד נעשה עקב בקשת העובד, יעביר העובד בקשה לניוד לממונה הישיר שלו.
    2. הממונה הישיר יעביר את הבקשה למנהל משאבי האנוש, כדי שתיבדק האפשרות לניוד העובד.
    3. מנהל משאבי האנוש יעבור על הבקשה ויבחן את האפשרות לניוד העובד, לרבות עמידתו בדרישות הסף המלאות לתפקיד שהעובד מבקש להתנייד אליו, בהתאם לקובץ תיאורי התפקידים החדש המצוי באתר משרד הפנים ומתעדכן מזמן לזמן.
    4. ככל שקיים תקן להעברת העובד, יודיע מנהל משאבי האנוש על כך לעובד וכן ליחידה שהעובד מנויד אליה.
    5. העובד יעבור קליטה ביחידה החדשה.
    6. יובהר כי במקרה של פגיעה בשכר של העובד בין אם מנויד ביוזמתו ובין אם מנויד לתפקיד ביוזמת המעסיק, הרי שאין שמירת שכר אוטומטית. במקרים חריגים יש לפנות לאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר לצורך קבלת אישור פרטני לשמירת השכר כאמור.
  5. שינויים ארגוניים – תיאום/יידוע הוועד/הסתדרות העובדים
    1. הרשות תיידע את הסתדרות העובדים הכללית וכן את ועד העובדים ברשות בכל עניין הנוגע לשינויים ארגוניים ולניוד עובדים.
    2. נציג ועד העובדים רשאי להתלוות אל עובד המוזמן לשיחה בדבר הניוד.
    3. במקרים שוועד העובדים אינו מסכים להחלטת הרשות, יעבור הדיון בסוגיה להסתדרות וייערך עמה משא ומתן בנושא זה, על פי הוראות חוקת העבודה.
  6. ניוד עובדים המועסקים בחוזה בכירים
    1. ניתן לנייד עובדים המועסקים בחוזה בכירים לתפקידים אחרים, שבהם אפשר להעסיק עובד בחוזה בכירים, בכפוף לקבלת אישור לניוד מאגף בכיר לניהול ההון האנושי ברשומ”ק.
    2. אם רשות מעוניינת לבצע ניוד כזה, עליה להגיש בקשה לאגף בכיר לניהול ההון האנושי ברשומ”ק, בצירוף המסמכים הבאים:
      1. אישור נחיצות משרה לגבי המשרה המקורית שהועסק בה העובד (רלוונטי רק כאשר מדובר במשרה מוניציפלית חדשה וכן ברשויות שמתקיימת בהן תוכנית הבראה/התייעלות עם חשב מלווה)
      2. פרוטוקול המכרז שעל פיו התקבל העובד
      3. אישור הגזבר לכך שהמשרה החדשה מתוקצבת בתקציב הרשות המאושר ושהרשות מסוגלת לשלם שכר בגין משרה זו, בהתאם למצבה התקציבי הנוכחי
      4. טופס קורות החיים של המועמד, בצירוף תעודות המעידות על השכלתו וניסיונו התעסוקתי 
      5. שלושה תלושי שכר אחרונים של העובד
      6. מסמכים המעידים על כך שהמשרה פנויה לחלוטין (כגון מכתב פיטורין של העובד)
      7. אישור מטעם מועצת הרשות לניוד –  אם מדובר על ניוד למשרה סטטוטורית – אישור החשב המלווה לניוד זה, לאחר בדיקה
      8. אם לרשות מונה חשב מלווה תקציבית של הרשות.
    3. יובהר כי בטרם הגשת הבקשה למשרד, על הרשות לבחון מול יועמ”ש הרשות כי לא קיים חשש לניגוד עניינים בניוד.

יום שלישי, 18 בינואר 2022

בחירת הגוף והמסלול הפנסיוני

 

זכות העובדים לבחור את הגוף הפנסיוני

העובדים זכאים לבחור את סוג הגוף הפנסיוני שבו יבוטחו, כלומר: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

העובדים זכאים גם לבחור בגוף פנסיוני מסוים שאליו יועברו ההפרשות.

זכות העובדים לבחור את המסלול הפנסיוני

העובד זכאי לבחור באפיק ההשקעה של הסכומים שנצברו לזכותם, מבין אפיקי ההשקעה המוצעים על ידי הגוף הפנסיוני.

דמי ניהול

הגופים הפנסיונים רשאים לגבות דמי ניהול. בתקנות נקבעו הוראות לגבי דמי הניהול המרביים שקופת גמל זכאי לגבות.

מועד העברת הכספים לגוף הפנסיוני

יום שבת, 15 בינואר 2022

שיעור ההפרשות לפנסיה

 


ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים (ניכוי משכרם).

החל מתאריך 1.1.2017 שיעור ההפרשות הוא כדלקמן:

חלקם של העובדים בהפרשות: 6% 

חלקו של המעסיק בהפרשות לפנסיה: 6.5%, או 12.5% במקרה של הפרשה גם לרכיב פיצויי פיטורים.

השיעור הכולל של ההפרשות הוא 12.5%, או 18.5% במקרה של הפרשה גם לרכיב פיצויי פיטורים.

שיעור ההפרשות כפוף להוראות הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר, ההוראות שבתקנות מס הכנסה ותקנות קרן הפנסיה שבה מבוטחים העובדים.

הגדלת חלקם של העובדים בהפרשות לביטוח פנסיוני

עובדים רשאים להגדיל את חלקם בהפרשות לביטוח הפנסיוני (ההפרשות המנוכות משכרם), עד לשיעור של 7% מהשכר. הגדלת השיעור המופרש לביטוח פנסיוני עשויה להגדיל את קצבת הפרישה (פנסיה) שהעובדים יהיו זכאי לה, ולהקטין את סכומי מס ההכנסה שהעובדים יידרשו לשלם בעד שנת המס שבמהלכה נוכו ההפרשים.

עובדים זכאי, בתנאים מסוימים, לניכוי או לזיכוי ממס הכנסה עבור הסכומים שנוכו משכרו בעד הביטוח הפנסיוני

השכר לעניין חישוב ההפרשות לביטוח פנסיוני, ורכיביו

החל מתאריך 1.7.2016השכר הקובע לעניין ההפרשות הוא השכר המוסכם בין המעסיק לעובדים, ובלבד שלא יהיה נמוך יותר מ”השכר המבוטח” שנקבע בצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011. השכר המבוטח מחושב לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), או השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי.

עד לתאריך 30.6.2016ההפרשות לביטוח הפנסיוני היו מחושבות לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), כלומר: השכר המובא בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, או השכר הממוצע, לפי חוק הביטוח הלאומי.

שיעור ההפרשות לפנסיה – עלייה מדורגת

שיעורי ההפרשות עד לשנת 2017:

שיעור הפרשות לפנסיה שחלו לגבי התקופה שקדמה לשנת 2016 היו נמוכים מ-18% משכר העובד, והם הועלו בהדרגה משנת 2008.

העלייה המדורגת בשיעור ההפרשות לפנסיה, בטבלה שלהלן.

החל ביום

הפרשות על חשבון המעסיק

הפרשות העובדים

הפרשות המעסיק לפיצויים

סך הכל

1.1.2017

6.5%

6%

6%

18.5%

1.7.2016

6.25%

5.75%

6%

18%

1.1.2015 

6%

5.5%

6%

17.5%

1.1.2014

6%

5.5%

6%

17.5%

1.1.2013

5%

5%

5%

15%

1.1.2012

4.16%

4.16%

4.18%

12.5%

1.1.2011

3.33%

3.33%

3.34%

10%

1.1.2010

2.5%

2.5%

2.5%

7.5%

1.1.2009

1.66%

1.66%

1.68%

5%

1.1.2008

0.833%

0.833%

0.834%

2.5%

 

 


תקופת הזכאות לביטוח פנסיוני

 


החובה להפריש שיעור משכר העובדים לביטוח פנסיוני, חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה, ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה ועד לגיל פרישה חובה, בתנאי שהעובדים פרש מהעבודה ומשולמת להם קצבה (למעט קצבה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי) כגון: קצבה בשל נכות המשולמת על ידי חברת ביטוח או קופת גמל.

תקופת המתנה

לעניין מועד תחילת הזכות, קיימת הבחנה בין עובדים שהתקבלו לעבודה כשאינם מבוטח בביטוח פנסיוני, לבין עובדים שבקבלתם לעבודה היו מבוטח כאמור.

במקרה שהעובדים התקבלו לעבודה ויש להם ביטוח פנסיוני, הם יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומם הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליהם תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטחו על-ידי המעסיק
לפי צו ההרחבה, המעסיק רשאי לבצע את ההפרשות רטרואקטיבית, לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם מבניהם).

במקרה שהעובדים לא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתם,  הם יהיו זכאים לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו שישה חודשים מהיום שהתחילו את עבודתם.

לצפייה בתרשים זרימה המפרט הליך ההפרשה לפנסיה בגין עובד חדש, לחצו כאן.

סיום תקופת ההפרשות לפנסיה

מעסיק רשאי להפסיק את ביצוע ההפרשות לביטוח הפנסיוני, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:

העובדים הגיעו לגיל פרישה חובה.

לעובדים משולמת קצבה כלשהי (למעט גמלה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי), כגון: קצבת פרישה (פנסיה) או קצבת נכות מחברת ביטוח.

דוגמאות:

עובדת שפרשה פרישה מוקדמת, המקבלת קצבת פרישה (פנסיה), ועובדת במקביל לכך, זכאית להפרשות לביטוח פנסיוני ממקום העבודה הנוכחי עד לגיל פרישה חובה.

עובד שהגיע לגיל פרישה חובה, ממשיך לעבוד גם לאחר מכן ומקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבה כגון: קצבת זקנה, או קצבת שאירים זכאי, ממקום העבודה הנוכחי, להפרשות לביטוח פנסיוני, בתנאי שלא משולמת לו קצבה אחרת (שלא מהמוסד לביטוח לאומי).

 

יום רביעי, 12 בינואר 2022

הוצאה לחל”ת בעקבות נגיף הקורונה

 

הגשת בקשה לקבלת היתר חל”ת והארכת חל”ת בעקבות משבר הקורונה.

מעסיקים שפעילות עסקם הוגבלה או צומצמה, בעקבות נגיף הקורונה, נאלצים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל”ת) וביניהם עובדים/ות המוגנים מתוקף חוק עבודת נשים.

בעת בחינת בקשת המעסיק להוצאה לחל”ת של עובד/ת מוגנ/ת, נערכת שיחה עם העובד/ת, לבדיקת עמדתם בנוגע לבקשת המעסיק להוצאתם לחל”ת ומתקבלת תגובתם לבקשה זו. כמו כן, נבחן מצבו של העסק למיצוי אפשרויות העסקה, בטרם קבלת ההחלטה.

בעת בחינת הבקשה להיתר, כל מקרה יבחן לגופו בהתאם למגבלות במשק ולמצב העסק.

נדגיש כי באחריות העובדת לוודא כי היא זכאית לדמי אבטלה מול המוסד לביטוח לאומי, וכי זכאות העובדת לדמי אבטלה אינה באחריות המשרד.

נכון להיום אין זכאות לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בעת חל”ת באופן גורף.

יובהר כי במקרה בו העובדת שהתה בחל”ת בהיתר המשרד ושבה לעבודה, וכעת נדרשת הוצאתה לחל”ת פעם נוספת, על המעסיק לפנות לקבלת היתר להוצאתה לחל”ת באמצעות הטופס המקוון בבקשה חדשה.

עוד יובהר כי מינהל הסדרה ואכיפה יפעל לאכוף מקרים בהם עובד/ת הוצאו לחל”ת, ללא קבלת היתר ושלא בהתאם לחוק. בין היתר ככל שתוגש תלונה בעניין, ומעסיק שימצא מפר, אף יהיה חשוף להליכים לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011, ולפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988.

נוהל טיפול בבקשה לחופשה ללא תשלום (חל”ת)

  1. בקשה לחל”ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, תתקבל באמצעות טופס מקוון באתר המשרד בלבד.
  2. הבקשה להיתר חל”ת על נספחיה תועבר לעובדת על ידי המעסיק.
  3. נציג המשרד יערוך שיחה טלפונית עם העובדת. בתחילת השיחה יוודא הנציג כי העובדת קיבלה את הבקשה.
    השיחה לא תתקיים אם העובדת לא קיבלה את הבקשה.
  4. יוסברו לעובדת זכויותיה וכי באפשרותה להיוועץ עם עו”ד או כל גורם אחר לרבות אירגוני הנשים – ויצו, נעמת, שדולת נשים ואיתך מעכי.
  5. השיחה עם העובדת תערך במועד בו נוח לעובדת לשוחח ובו ניתן לנהל עימה את השיחה המהותית לגבי הבקשה.
  6. באפשרות העובדת לדחות את השיחה למועד אחר המתאים לה (עד יומיים), לצורך התייעצות.
  7. באפשרות העובדת לערוך את השיחה בעברית או לחילופין בשפה אחרת בהתאם לדרישתה (באמצעות מתורגמן מטעם משרדנו במידת הצורך).
  8. באפשרות העובדת להקליט את השיחה.
  9. במידה והעובדת אינה מסכימה לחל”ת/ הארכת חל”ת מכל סיבה כולל – אפליה על רקע היריון/טיפולי פוריות/חל”ד או מאחר ועובדים בתפקיד זהה לשלה ממשיכים לעבוד, יבדקו טיעוניה מול המעסיק.
  10. תגובת המעסיק תועבר לעובדת לתגובה תוך יום.
  11. כל שיחה עם העובדת ועם המעסיק תתועד ותועבר לצד השני (במקרים של התנגדות העובדת להוצאתה לחל”ת).
  12. משך החל”ת כברירת מחדל  – 30 ימים ועד  מקסימום של 60 ימים למעט מקרים חריגים (כגון בקשת העובדת ליציאה לחל”ת ממושכת מיוזמתה).
  13. לא יינתן היתר לחל”ת במקרים בהם נמצא קשר בין הוצאת העובדת לחל”ת לבין העילה המוגנת (אין שיקול דעת).
  14. ככל שייחתם הסכם קיבוצי בשירות הציבורי, תועבר הנחייה בהתאם.

איך מגישים את הבקשה ?

יש למלא את טופס ההיתר להוצאת עובדות לחופשה ללא תשלום, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, במלואו ולשלוח באופן מקוון.
אין לשלוח פניות בדואר אלקטרוני או בפקס.