עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2024

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

פרסומי השבוע 24 אפריל 2024

פרסומי השבוע 24 אפריל 2024

#אפלייה #חרבותברזל #קבלהלעבודה #ראיוןעבודה #שוקהעבודה #תנאיעבודה

שאלות העשויות להצביע על שיקולים מפלים בראיון קבלה לעבודה

שאלות שמעסיק שואל מועמד לעבודה או עובד, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים המהווים אפליה אסורה בעבודה, עלולות להיחשב שאלות מפלות שאלות כאלה מצביעות על שיקולים מפלים ואסורים, והן עלולות להוות משקל ראייתי כנגד המעסיק, במקרה שתעלה כנגדו טענה בדבר אפליה אסורה בקבלה לעבודה מותר להציג שאלות מסוג זה למועמד/ת לעבודה, כאשר אופי התפקיד ומהותו מחייבים זאת

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, טיפולי פוריות, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם הפוליטית, מקום מגוריהם או שירותם במילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים.

שאלות שמעסיק שואל מועמד/ת לעבודה או עובד/ת, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינו (לפי הרשימה לעיל), עלולות להצביע על שיקולים מפלים.

אם תוגש נגד מעסיק תביעה בגין אפליה אסורה בעבודה, הרי שהעובדה שהוא שאל שאלות מסוג זה ישמשו ראייה נגד המעסיק, אשר תומכת בטענה כי הוא הפלה את העובד או המועמד לעבודה. משמעות הדבר כי על המעסיק יהיה לשכנע את בית הדין כי למרות השאלה, הוא לא הפלה את העובד או את המועמד.

דוגמה

בראיון עבודה שאל המעסיק את המועמדת האם בכוונתה להיכנס להיריון בקרוב.

המועמדת לא התקבלה לעבודה, והגישה תביעה בבית הדין לעבודה נגד המעסיק בעילה של אפליה אסורה.

למרות שבדרך כלל בהגשת תביעה נטל ההוכחה הוא על התובע (כלומר, על העובד או המועמד אשר תובע את המעסיק), הרי שבמקרה זה נטל ההוכחה יתהפך, ועל המעסיק יהיה להוכיח שלא הפלה את המועמדת בקבלתה לעבודה מחמת הורות.

מותר לדרוש מידע העלול להצביע על שיקולים מפלים גם במקרים בו המידע נדרש כדי לקיים הוראות חקיקה הקובעות חובה לייצוג הולם או העדפה מתקנת. החובה לייצוג הולם והעדפה מתקנת הקבועה בחקיקה חלה על השירות הציבורי לגבי נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלות.

דוגמאות לשאלות שעלולות להצביע על שיקולים מפלים

שאלות שעלולות להיחשב כשאלות מפלות, הן שאלות שהתשובות להן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינם, כגון שאלות בנושאים הבאים: גיל, נטייה מינית, הורות, השקפה פוליטית, אמונה דתית, גזע, מקום מגורים, לאום ושירות מילואים.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ממליצה לשאול שאלות הקשורות ישירות להיבטים המקצועיים של המשרה הנדרשת ולא ולהציג למועמד/ת שאלות אישיות שעלולות להיחשב כמפלות, כדוגמת השאלות הבאות:

האם מותר למעסיק לשאול מועמד לעבודה שאלות הקשורות למוגבלותו?

מעסיק רשאי לשאול מועמד שאלות הקשורות למוגבלותו, רק אם מטרת השאלה היא לאפשר איוש של תפקידים לצורך מתן ייצוג הולם או להבין מהן ההתאמות הדרושות למועמד.


המעסיק חייב להבהיר למועמד כי הוא אינו חייב לענות על שאלות אלו.


מועמד עם מוגבלות אינו מחויב לדווח למעסיק על מוגבלותו, אלא להיות כן לגבי יכולתו לבצע את העבודה הנדרשת על ידי המעסיק.


בנוסף לכך, המעסיק מחויב לשמור על סודיות בקשר למידע זה ולהשתמש בו רק למטרה שלשמה הוא נמסר.


בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אסור להפלות עובד בקבלה לעבודה בשל היותו אדם עם מוגבלות, כל עוד הוא כשיר לבצע את עבודתו. עם זאת, פעולה/הימנעות מפעולה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה לא תיחשב בגדר אפליה.

פורסם באתר כל זכות

#מעסיקים #קבלהלעבודה #ראיוןעבודה

קבלה לעבודה - חוזה עבודה אישי

חוזה העבודה מבטא את מכלול ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד החוק אינו מחייב את המעסיק והעובד לחתום על חוזה עבודה ביניהם, אך חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה חוזה העבודה האישי יכול רק להוסיף על הזכויות המוקנות לעובד בחוק, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחל עליו, אך לא לגרוע מהן סעיפים המנוגדים לחוק המצויים בחוזה עבודה עליו חתם העובד אינם מחייבים את העובד תנאי מוסכם בחוזה ניתן לשינוי רק בהסכמה של העובד ושל המעסיק גם יחד

חוזה עבודה

חוזה העבודה מבטא את כלל ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד, ומטרתו העיקרית היא להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולהגן עליהם.

החוק אינו מחייב את המעסיק והעובד לחתום על חוזה עבודה ביניהם, אך חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ההודעה תימסר בכתב ועליה לפרט את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.

חוזה העבודה האישי אינו יכול לגרוע, לבטל או לוותר על כל זכות שמוקנית לעובד מכח החוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים עליו. חוזה העבודה האישי יכול רק להיטיב עם העובד ולהוסיף זכויות על אלו שהוא זכאי להם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים.

סעיפים לא חוקיים בחוזה עבודה

ישנם מקרים בהם מעסיקים מחתימים את העובדים על חוזה הכולל סעיפים המנוגדים לחוקי מדינת ישראל בכלל וחוקי העבודה בפרט.

סעיפים המנוגדים לחוק אינם מחייבים את העובד גם אם הוא חתם על החוזה.

חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי החוק, ואינו יכול לבטל זכויות כאלו.

חוזים המנוגדים להסכמים קיבוציים

סעיפים בחוזה העבודה האישי שמנוגדים, מבטלים, או מפחיתים זכויות המוקנות לעובד מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה החל עליו, בטלים. חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה החלים עליו, ואינו יכול לבטל זכויות אלו.

סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים קובע שזכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי (הוראות שבהסכם קיבוצי לגבי תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות על עובד ומעסיק) אינן ניתנות לוויתור. זכויות אלה נחשבות כחלק מחוזה העבודה האישי של העובד, והצבת תנאי בחוזה העבודה האישי המבטלת זכויות אלה או מוותרת עליהן, אינה תקפה מבחינה משפטית.

חוזים האוסרים על פנייה לבית המשפט

סעיף בחוזה הקובע כי אסור לעובד לפנות לבית המשפט כדי לתבוע את המעסיק על הפרת זכויות אינו תקף.

פנייה לערכאות משפטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, ולכן סעיף כזה בחוזה הוא בטל ומבוטל.

חוזים האוסרים על התארגנות

חוזה העבודה אינו יכול לפגוע בחופש ההתארגנות של העובדים.

סעיף בחוזה העבודה הקובע כי אסור לעובד להתארגן אינו חוקי ולכן הוא בטל ומבוטל.

דוגמאות לסעיפים לא חוקיים נפוצים בחוזה עבודה אישי

שכר כולל -

סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר הבסיס לא יכיל תשלום בעבור עבודה בימי מנוחה או תגמול שעות נוספות, ולכן סעיף בחוזה הקובע כי השעות הנוספות נכללות במשכורת הוא סעיף בלתי-חוקי.

יחד עם זאת, בית הדין לעבודה הכיר באפשרות לכלול בהסכם עבודה תוספת נפרדת עבור שעות נוספות באופן גלובלי, כאשר היא מבטאת באופן הוגן את השעות הנוספות שבמהלכן העובד צפוי להיות מועסק, והחישוב נעשה לטובת העובד.

ותק בעבודה -

כאשר הבעלות על מקום העבודה עוברת למעסיק חדש (בגלל הפסד במכרז, מיזוג, קניית המפעל וכו'), עלול המעסיק החדש להחתים עובד ותיק על חוזה שבו הוא מסכים להיחשב לעובד חדש.

סעיף של "איפוס" ותק הוא בלתי-חוקי.

המעביד החדש אומנם לא חייב לשלם לעובד חובות כספיים של קודמו (חוץ מאשר פיצויי פיטורים, הפרשות לקופת גמל ושכר), אך כל זכויותיו הסוציאליות של העובד נצברות לפי הוותק של העובד באותו מקום עבודה.

הוותק המלא קובע את גובה פיצויי הפיטורים, כמו גם את דמי חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה וכך הלאה.

הגבלת עיסוקו של העובד בעסק מתחרה -

ככלל אין תוקף לסעיף בחוזה עבודה המגביל את זכותו של העובד להתפטר או להיות מועסק אצל מעסיקים אחרים, שכן הגבלה זו פוגעת בחופש העיסוק של העובד.

בית הדין לעבודה עשוי לתת תוקף לסעיף המגביל את הזכויות הנ"ל של העובד בנסיבות מיוחדות כגון:

שימוש בסוד מסחרי הפוגע בעסקו של המעסיק

הכשרה מיוחדת, בעקבותיה התחייב העובד לתקופת העסקה מינימאלית

תמורה מיוחדת שקיבל העובד תמורת הגבלת העיסוק

הפרת חובת תום הלב והאמון.

גם אם התקיימו הנסיבות המיוחדות המצוינות לעיל, הגבלת חופש העיסוק של העובד בחוזה העבודה תהיה תקפה רק אם ההגבלה היא מינימלית ומידתית לנסיבה אשר בגינה הגביל המעסיק את חופש העיסוק של העובד.


פורסם באתר כל זכות

#חוזהאישי #חוזהעבודהאישי #קבלהלעבודה

איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים

מעסיקים, לשכות פרטיות וקבלני כוח אדם אינם רשאים לדרוש ממועמדים לעבודה או מעובדים תשלום כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובדים בעבודה.

איסור קבלת תשלום ממועמד לעבודה 

לשכה פרטית אינה רשאית לגבות, ממבקשי עבודה, במישרין או בעקיפין, תשלום תמורת השמה בעבודה.

איסור קבלת תשלום מהעובדים תמורת שירותי קבלן כח אדם 

קבלני כוח אדם ומעסיקים בפועל אינם רשאי לדרוש מעובדים תשלום כלשהו או החזר הוצאות, בכל הקשור לשירותיו של קבלן כוח האדם.

איסור קבלת בטחונות מעובד 

מעסיקים אינם רשאים לקבל בטחונות, מעובדים או ממועמדים לעבודה, כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובד בעבודה. כלומר: חפץ, כסף או שטר שהעובדים מוסרים למעסיקים כתנאי לקבלה לעבודה או להבטחת הישארותם בעבודה וכן נכס המשועבד למטרה כאמור. זאת אף אם העובדים הסכימו למתן הבטוחה.

מעסיקים שקיבלו בטוחה מעובדים כאמור, אינם רשאים לממש אותה. מעסיקים המקבלים או מממשים בטוחה שניתנה על ידי עובדים או מועמדים לעבודה, עוברים עבירה וצפויים לעונש מאסר או קנס. אם יגישו העובדים תביעה לבית הדין לעבודה, עשוי בית הדין לחייב את המעסיקים בתשלום פיצויים לעובד.

האיסור על קבלת בטחונות מעובדים חל גם על מעסיקים בפועל לגבי עובדים המועסקים אצלם באמצעות קבלן כח אדם וכן על מזמיני שירות לגבי עובדים המעניקים להם שירות מטעמו של קבלן שירות. 

לשון החוק

גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ד.   (א)  אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.

           (ב)  לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:

(1)   תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;

(2)   תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.

תשלום מותר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ה.   (א)  השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.

           (ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:

(1)   התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;

(2)   נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.

החזר תשלום (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ו.   מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.

תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ז.   לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:

(1)  הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה – התשלום החוזי);

(2)  אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה כאמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;

(3)  אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;

(4)  תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ח.   (א)  לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם – תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, "התשלום החוזי" – התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ב)  (1)   נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;

(2)   מי ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.

נתוני שוק העבודה 2024 - ממשיכה מגמת ההתאוששות בשוק העבודה

שיעור התעסוקה המותאם

משרד העבודה פרסם היום (יום ה', 17.4.24) ניתוח ולפיו שיעור התעסוקה המותאם ושיעור ההשתתפות עלו בכ-0.4 ו-0.5 נקודות אחוז בהתאמה בחודש מרץ. עם זאת, שיעור התעסוקה עדיין נמוך בכ-1.3 נקודות אחוז מהשיעור שהיה לפני פרוץ המלחמה.

- שיעור העובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום עמד במרץ על 1.0%, המשך של מגמת הירידה המתונה, אך הוא גבוה בכ-0.7 נקודות אחוז מהממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023.

- שיעור המשרות הפנויות עלה בכ-0.2 נקודות אחוז. החוסר בעובדים בענף הבנייה מוביל את העלייה במשרות הפנויות, שיעור המשרות הפנויות בענף זה עמד במרץ על 12.8% (עליה של 1.1 נקודות אחוז יחסית לפברואר).

- למעט בענפי החינוך והמידע ותקשורת, שיעור המשרות הפנויות עלה גם בשאר הענפים אך בשיעורים מתונים יותר.

- שיעור הנעדרים בעקבות מילואים עמד במרץ על 2.0% מכוח העבודה, עליה של חצי נקודת אחוז מפברואר.

- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מועסקים ומחפשי עבודה כשיעור מכלל האוכלוסייה), עמד על 62.9% - עליה של 0.4 נקודות אחוז לעומת חודש פברואר.

- שיעור התעסוקה המותאם (מועסקים כשיעור מכלל האוכלוסייה, לא כולל חופשה ללא תשלום מסיבות כלכליות) עמד על 59.8% - עלייה של 0.5 נקודות אחוז לעומת חודש פברואר.

- שיעור האבטלה המותאם (בלתי מועסקים כשיעור מכוח העבודה, כולל חופשה ללא תשלום מסיבות כלכליות) עמד על 4.3% - ירידה של 0.2 נקודות אחוז מחודש פברואר, אך 0.8 נקודות אחוז יותר מחודש ספטמבר.

- שיעור הנעדרים מסיבות כלכליות (כשיעור מכוח העבודה) עמד על 1.0% - ירידה של 0.2 נקודות אחוז מחודש פברואר.

- שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.3% - עליה של 0.2 נקודות אחוז לעומת חודש פברואר.

נתוני שוק העבודה 2024

נתוני שוק העבודה 2024

שר העבודה, יואב בן צור: "משרד העבודה מבצע ניתוח הדוק לממצאים השוק וזאת כדי להתאים את פעילות המשרד ואת הקצאת המשאבים הנדרשים לשוק העבודה המשתנה".

ישראל אוזן, מנכ״ל משרד העבודה: "תפקידנו לדאוג לשוק העבודה ולכן פילוח הנתונים הכרחי ומצביע על המקומות שדרושים את התערבותנו. נזרים את המשאבים למקומות אלו".

קבצים להורדה

מצגת נתוני שוק העבודה 2024

מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק ראשון

מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק ראשון
בכל שנה כ-70 אלף נשים וגברים פורשים מעבודה ויוצאים לגמלאות היציאה לגמלאות מחייבת אתכם להתכונן לשינוי משמעותי בהכנסתכם השוטפת, לעלייה הדרגתית בהוצאות ולצורך לחשוב בטווח של לפחות 20 שנה קדימה המידע במדריך מיועד לגרום לכם להבין יותר את הנושא כדי שתוכלו לתכנן את עתידכם בצורה יותר טובה לפני הפרישה חשוב להתייעץ עם רואה חשבון, יועץ מס או מומחה פרישה, ולבצע "קיבוע זכויות" ותכנון פיננסי הכולל את ייעוד החסכונות הפנסיוניים והמקורות הכספיים האחרים, כדי למקסם את הטבות המס האפשריות

רובכם עבדתם שנים רבות, ועם היציאה לפנסיה אתם עומדים בפני שינוי גדול, גם רגשי וגם כלכלי. המדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות הוא מדריך מפורט שמנסה לגעת בכל ההיבטים של הנושא. עם זאת, כמעט כל נושא מחייב העמקה נוספת. מכיוון שלרבים מאתנו אין הרבה סבלנות, אנחנו בכל זאת מרשים לעצמנו להציג רשימה קצרה של פעולות נדרשות:

איתור של כל החסכונות שלכם, ובעיקר החסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות.


חישוב ראשוני של רמת ההכנסה החודשית הצפויה לכם, והבנת עומק האתגר העומד לפניכם.


חשוב ביותר שתתייעצו בנושאי מימוש הפנסיה (קצבה חודשית? היוון חד-פעמי?) והיבטי המס של פדיונות חד פעמיים, כגון: מענקי פרישה, פדיון חופשה שנתית, משיכת רכיב הפיצויים וכיו"ב.


חשוב ביותר שתבצעו תכנון פיננסי לטווח ארוך, תוך התחשבות בהוצאות חיוניות יותר (הבריאות שלכם) וחיוניות פחות (טיולים, סיוע לילדים ולנכדים).


כשחיים על חסכונות או פנסיה ואין צפי להכנסות חדשות, חיוני שתלמדו לנצל כל הטבה והנחה. מגיע לכם!

מושגים בסיסיים והגדרות

גיל פרישה... גיל זכאות... פנסיה צוברת... מבולבלים? בפסקה הבאה אנחנו מנסים לפזר את הערפל ולהגיש לכם מילון מקוצר של מושגים, כמו גם לתת את ההגדרות של הגילאים הקובעים מבחינת החוק.

שאלה


תשובה


הערות

מהי קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)?

קצבת זיקנה היא תשלום חודשי שמשולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי לתושבי ישראל שהגיעו לגיל הזכאות המוחלט העומד על 70 לנשים ולגברים.


הקצבה מורכבת מקצבה בסיסית ומתוספות המותנות במספר השנים בהן מקבל הקצבה היה מבוטח ואם ישנם בני משפחה החיים עמו.


בהתקיים תנאי זכאות נוספים, משולמת תוספת השלמת הכנסה.


ניתן לקבל קצבת זיקנה המותנית בגובה ההכנסות, מוקדם יותר, כבר מגיל הפרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) עוד לפני גיל הזכאות המוחלט, שבו קבלת הקצבה אינה תלויה בשאר ההכנסות.

ראו פירוט בהמשך המדריך.

מהי פנסיה?

פנסיה הוא תשלום שמשולם למי שחסך במהלך חייו בקופת גמל לקראת הפרישה (עובדים עצמאים שהפרישו כספים לקופת גמל או לביטוח מנהלים, שכירים שהמעסיק שלהם ערך להם ביטוח מנהלים או הפריש מדי חודש כספים לביטוח פנסיוני וכו') וכן למי שהיה מובטח בפנסיה תקציבית.


הכספים משולמים על-ידי חברת הביטוח, קופת הגמל או קרן הפנסיה שבה נחסכו הכספים, ובמקרה של פנסיה תקציבית משולמים על-ידי המעסיק.


קיימות תוכניות פנסיוניות (בעיקר ביטוח מנהלים וכן כספים שנחסכו בקופות גמל עד שנת 2005) שבהן ניתן למשוך את מלוא הסכום שנחסך בבת אחת, אך ברוב המקרים התוכניות הפנסיוניות מאפשרות את משיכת הכספים כקצבה חודשית בלבד (אם כי מאפשרות בתנאים מסוימים למשוך חלק מהסכום בבת אחת).

עד שנת 2008 לחלק מהעובדים לא היה ביטוח פנסיוני כלשהו.


החל משנת 2008 יש חובה לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד שכיר, אולם למי שלא הפריש לפני מועד זה, צפויה קצבת פנסיה נמוכה במיוחד שכן סך הכספים שיצטברו בחיסכון הפנסיוני הוא נמוך.

מהי פנסיה צוברת?

פנסיה צוברת היא פנסיה המשולמת בעקבות הפקדות של העובד והמעסיק בקרן פנסיה, בבביטוח מנהלים או בקופת גמל.


צבירת הסכומים נעשית על-ידי ניכוי סכום כסף ממשכורתו של העובד והפרשה של כסף מצד המעסיק. למידע על גובה ההפרשות ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.


במקרה שמדובר בעובד עצמאי, צבירת הכספים נעשית באמצעות סכומים שהוא מפקיד בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בביטוח המנהלים.

גובה קצבת הפנסיה החודשית שמשולמת לחוסך בעת פרישתו מעבודה, מתבססת ומחושבת על פי הסכומים שצבר בקרן הפנסיה, כולל הרווחים שהסכומים הניבו, וכן על סמך מקדם המרה וחישובים אקטוארים נוספים.


ראו פנסיה צוברת.

מהי פנסיה תקציבית ?

פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת לגמלאי מטעם המעסיק, והיא מחושבת כאחוז מסוים (שנקבע לפי מספר שנות העבודה של העובד אצל המעסיק) משכרו של העובד.


בפנסיה תקציבית צוברים העמיתים שני אחוזי זכות לפנסיה בכל שנת עבודה, וקצבת הפנסיה שיקבלו מחושבת על פי מכפלה של האחוזים שצברו כפול משכורת העמית בסמוך לפרישה או כפול המשכורת הממוצעת במשך תקופת הצבירה, והיא משולמת מתוך תקציב המעסיק.

גובה קצבת הפנסיה שאותה יקבל העובד לאחר פרישתו לגמלאות הוא קבוע וידוע ואינו תלוי בסכום שנחסך או נצבר על-ידי העובד.


ראו פנסיה תקציבית.

מהו גיל פרישה?

הגיל שבו עובד/ת רשאי/ת לפרוש מעבודה ולהתחיל לקבל קצבת פנסיה חודשית.


גיל הפרישה לגברים הוא כיום 67. לנשים גיל הפרישה מועלה בהדרגה (החל מינואר 2022) מ-62 ל-65 בהתאם לתאריך לידתן.


נשים שמגיעות לגיל פרישה יכולות לפרוש ולהתחיל לקבל פנסיה, אך לא ניתן לחייב אותן לפרוש בגיל זה (מעסיק שמחייב עובדת לפרוש בגיל זה, למעשה מפטר אותה ויחויב בתשלום פיצויי פיטורים).


מי שעומדים במבחן הכנסות יכולים כבר להתחיל לקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).

החל מינואר 2022 נקבעו הקלות בתנאי זכאות שונים לנשים שמועד הגעתן לגיל פרישה נדחה. למידע נוסף ראו הטבות לנשים בנות 60 ומעלה בעקבות העלאת גיל הפרישה.


בחלק מקרנות הפנסיה ניתן להתחיל לקבל קצבת פנסיה כבר מגיל 60 (ראו גיל פרישה מוקדמת).


חשוב לוודא שתאריך הלידה הנכון והמדויק (כולל החודש, היום בחודש ושנת הלידה) מעודכן בתעודת הזהות.


חסרי תאריך לידה (למשל 00.00.1938) יהיו זכאים לקבלת הפנסיה הראשונה, בדרך כלל, החל מה-1 ביוני ולא ב-1 באפריל כפי שנוהג המוסד לביטוח לאומי.

מהו גיל פרישת חובה?

הגיל שבו מעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש לגמלאות, מבלי שהדבר ייחשב כפיטורים.


גיל פרישת חובה הוא 67 הן לגברים והן לנשים.

ראו גיל פרישת חובה.

מהו גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)?

הגיל שבו זכאי אדם לקבל קצבת זיקנה בלי קשר להכנסותיו.


גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה לגברים הוא 70, ולנשים הוא מועלה בהדרגה עד שיעמוד על 70 במאי 2020.

הגילאים הקובעים מבחינת החוק

שאלה


תשובה

באיזה גיל ניתן לפרוש מעבודה ולהתחיל לקבל פנסיה?


מגיל הפרישה - 67 לגברים, 65-62 לנשים לפי תאריך לידתן.

מאיזה גיל מקבלים קצבת זיקנה מהביטוח הלאומי?


נשים וגברים זכאים לקצבת זיקנה מגיל 70 (ראו פירוט).

האם ניתן לקבל קצבת זיקנה כבר בגיל הפרישה?

תלוי. גיל הפרישה מאפשר להתחיל לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף למבחן הכנסות.

האם ניתן לקבל קצבת זיקנה לפני גיל הפרישה?

לא. גיל הפרישה הוא הגיל הכי מוקדם שבו ניתן לקבל קצבת זיקנה, ורק אם עומדים במבחן ההכנסות.

מתי מקבלים תעודת אזרח ותיק?


אוטומטית, בתוך 3 חודשים מהגעתכם לגיל הפרישה מעבודה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים).

חשיבה כלכלית קדימה - השנים אחרי הפרישה

הפרישה לפנסיה מחייבת שינוי כולל של החשיבה הכלכלית שלכם שכן לגבי רובכם משמעותה הפסקת עבודה וירידה משמעותית בהכנסות. כדי להתחיל לתכנן קדימה כדאי להיות מודעים ל מקורות ההכנסה הצפויים וכמובן גם לתחזית ההוצאות הצפויות בעתיד. בסיום הפרק הוספנו גם מספר נקודות לגבי טעויות שצריך להיזהר מהן.

מקורות ההכנסה הצפויים

שאלה


תשובה


הערות

ממה תהיה מורכבת ההכנסה השוטפת שלי?


בדרך כלל, משני מרכיבים עיקריים: מקצבת זיקנה שמשלם המוסד לביטוח לאומי ומהפנסיה החודשית שצברתם במהלך שנות עבודתכם.


ייתכנו סכומים חד-פעמיים נוספים (ראו בהמשך הטבלה).

מהו הסכום של קצבת זיקנה מביטוח לאומי?

הקצבה הבסיסית ליחיד היא בסך:

1,736 ₪ עד גיל 80


1,834 ₪ מעל גיל 80

בגלל שלרוב הפורשים יש שנות ותק בביטוח לאומי היא יכולה לגדול בשיעור של עד 50%, לסכומים הבאים:

2,604 ₪ עד גיל 80.


2,751 ₪ מעל גיל 80.

בהרבה מקרים ישנן תוספות נוספות לקצבה (אך גם מנוכים ממנה דמי ביטוח בריאות). ראו פסקה קצבה, תוספות וניכויים בפורטל קצבת זיקנה.

איך יודעים מה יהיה גודל הפנסיה החודשית שחסכתי מכל שנות עבודתי?


כדי להעריך את גובה הפנסיה החודשית כדאי לעשות כמה דברים:

לרכז את הדוחות השנתיים האחרונים שקיבלתם שבהם יש פירוט של הזכויות שנצברו כולל תשלומים חודשיים צפויים.


להירשם למסלקה הפנסיונית שמשרד האוצר יזם (השירות כרוך בעלות סמלית - ראו מחירון שירותי המסלקה) ותוך כמה ימים לקבל ריכוז מידע מלא. למידע נוסף ראו מידע על החשבונות הפנסיוניים וקרנות השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.

חשוב מאוד לקבל ייעוץ פנסיוני כולל התייחסות להיבטי מיסוי.


חשוב לרכז את המידע לפני שפונים לייעוץ.

אלו סכומים נוספים עשויים לעמוד לרשותי?#גמלאות #פנסיה #פנסיהצוברת #פרישה #קצבתזקנה

https://www.kolhamas.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%94/

מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק שני

בכל שנה כ-70 אלף נשים וגברים פורשים מעבודה ויוצאים לגמלאות היציאה לגמלאות מחייבת אתכם להתכונן לשינוי משמעותי בהכנסתכם השוטפת, לעלייה הדרגתית בהוצאות ולצורך לחשוב בטווח של לפחות 20 שנה קדימה המידע במדריך מיועד לגרום לכם להבין יותר את הנושא כדי שתוכלו לתכנן את עתידכם בצורה יותר טובה לפני הפרישה חשוב להתייעץ עם רואה חשבון, יועץ מס או מומחה פרישה, ולבצע "קיבוע זכויות" ותכנון פיננסי הכולל את ייעוד החסכונות הפנסיוניים והמקורות הכספיים האחרים, כדי למקסם את הטבות המס האפשריותהקצבה הבסיסיתסכום הקצבה הבסיסית ליחיד עד גיל 80 הוא 1,736 ₪. החל מגיל 80 שיעור הקצבה הבסיסית הוא 1,834 ₪.

לקצבה הבסיסית מתווספות לפעמים כל או חלק מהתוספות הבאות:תוספת ותק שמשולמת לרוב המבוטחים

תוספת דחייה קצבה (למי שבשל גובה הכנסותיו מעבודה לא היה זכאי לקצבה בגיל הפרישה או היה זכאי לקצבה חלקית וויתר עליה)

תוספת השלמה הכנסה (למי שאין לו הכנסה חוץ מהקצבה או שהכנסתו נמוכה)

תוספת עבור בן/בת זוג או ילדים (בתנאים מסויימים)

החל מינואר 2019, משולמת תוספת ותק בשיעור של 2% מהקצבה הבסיסית עבור כל שנה שבה מקבל הקצבה היה מבוטח בביטוח זיקנה, ועד לתקרה מקסימלית של 50% (למבוטח שצבר ותק של 25 שנה).

בהתאם לוותק, הקצבה עשויה לגדול בשיעור של עד 50% ל-2,604 ₪ לפני גיל 80 ול-2,751 ₪ מגיל 80 ומעלה.

המבוטח יקבל תוספת ותק עבור 15 שנים, בשיעור של 30% (15 שנה X‏2% לכל שנה).

התוספת לקצבה תסתכם ב-520.8 ₪.

סה"כ הקצבה (קצבה בסיסית ותוספת הוותק) תהיה 2,256.8

כשיגיע לגיל 80, שיעור התוספת לקצבה יהיה 550.2 ₪, וגובה הקצבה הכולל (קצבה בסיסית עם תוספת ותק) יעמוד על 2,384.2 ₪

המבוטח יקבל עבור 25 שנה תוספת ותק בשיעור של 50% (25 שנה X‏2% לכל שנה). - לא ניתן לקבל תוספת על ותק של מעל 25 שנה.

התוספת לקצבה תסתכם ב-868 ₪.

סה"כ שיעור הקצבה (קצבה בסיסית ותוספת הוותק) יהיה 2,604 ₪

כשיגיע לגיל 80, שיעור התוספת לקצבה יהיה 917 ₪, וסך הקצבה הכולל (קצבה בסיסית ותוספת ותק) יעמוד על 2,751 ₪

למידע נוסף ראו תוספת ותק לקצבת זיקנה.

מי שבשל גובה הכנסותיהם מעבודה לא היו זכאים לקצבת זיקנה בגיל הפרישה, או שהיו זכאים לקצבת זיקנה חלקית מגיל הפרישה ועד גיל הזכאות לקצבת זיקנה וויתרו עליה, זכאים לתוספת דחיית קצבה זיקנה.

מי שלא זכאי לקצבת זיקנה בתקופה שבין גיל הפרישה לגיל הזכאות בשל גובה הכנסותיו שאינן מעבודה, לא יהיה זכאי לתוספת דחיית קצבת זיקנה עבור תקופה זו.

התוספת היא בשיעור של 5% מסך הקצבה (קצבה בסיסית ותוספת ותק) עבור כל שנה של דחיית הקצבה.

כשיגיע לגיל 70 (גיל הזכאות המוחלט לקצבה), יהיה זכאי לקצבת זיקנה בסיסית (1,736 ₪ עד גיל 80 ו- 1,834 ₪ מגיל 80 ומעלה) בתוספת 15% עבור דחיית הקצבה ב-3 שנים (5% לכל שנה).

משום שהיה מבוטח מעל 33 שנה, הוא יהיה זכאי לתוספת ותק בשיעור 50% מהקצבה הבסיסית (868 ₪ עד גיל 80 ו-917 ₪ מגיל 80 ומעלה), שגם עבורה יהיה זכאי לתוספת בשיעור של 15% בגין דחיית הקצבה.

סכום הקצבה עם תוספת הדחייה שיהיה זכאי לה מגיל 70: 1,996 ₪ (קצבה בסיסית + 15%) + 998 ₪ (תוספת ותק + 15%), כלומר סה"כ 2,995 ₪.

סכום הקצבה עם תוספת הדחייה שיהיה זכאי לה מגיל 80 ומעלה: 2,109 ₪ (קצבה בסיסית + 15%) + 1,055 ₪ (תוספת ותק + 15%), כלומר סה"כ 3,164 ₪.

מי שיש להם אפשרות לדחות את קבלת הקצבה, כדאי שיקחו בחשבון מהי תוחלת החיים (לגברים/לנשים), שכן נדרש מספר שנים לא קטן כדי לאזן את עלות הדחייה.

למידע נוסף ראו תוספת דחיית קצבת זיקנה.

מקבלי קצבת זיקנה שאין להם הכנסות נוספות חוץ מהקצבה, או שהכנסתם החודשית נמוכה מהסכומים שנקבעו (ראו הכנסות המשפיעות על הזכאות), זכאים לתשלום תוספת השלמת הכנסה.

סכומי קצבת הזיקנה עם תוספת השלמת הכנסה, נכון ל-2024:

קבלת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה מזכה בהנחות והטבות מגופים שונים (פטור מתשלומים בקופות החולים, הנחה בחשבון החשמל, הנחה בארנונה בשיעור 100%, סיוע בשכר דירה ועוד).

למידע נוסף על התוספת והזכויות שנלוות לה ראו תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה.

ההטבות שזכאים להן אזרחים ותיקים מקבלי השלמת הכנסה ניתנות גם עבור:מי שלא זכאים לקצבת אזרח ותיק ומקבלים הבטחת הכנסה מגיל פרישה.

מי שקיבלו השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק במשך שנתיים ולא מקבלים אותה יותר אחרי שהתחילו לקבל תשלום מוגדל בכל אחת מהנסיבות הבאות:בתקופה שבין 01.01.2013 ל-13.06.2020 הם התחילו לקבל קצבת אזרח ותיק עם חצי קצבת שאירים אחרי שהתאלמנו.

בתקופה שבין 01.01.2013 ל-13.06.2020 הם התחילו לקבל קצבת אזרח ותיק מוגדלת אחרי שהגיעו לגיל 80.

אזרחים ותיקים שהתחילו להיות מבוטחים בביטוח פנסיוני אחרי כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני (מ-01.01.2008) ועונים על אחד מאלה:הם ללא בני זוג, הכנסתם מפנסיה לא עולה על 3,046.25 ₪ בחודש (נכון ל-2024) ולפי אישור שקיבלו מביטוח לאומי הם היו זכאים להבטחת/השלמת הכנסה לולא ההכנסה מהפנסיה.

יש להם בן/בת זוג, הכנסתם מפנסיה של שני בני הזוג לא עולה על 4,801.29 ₪ בחודש (נכון ל-2024) ולפי אישור שקיבלו מביטוח לאומי הם היו זכאים להבטחת/השלמת הכנסה לולא הכנסתם מהפנסיה.

במקרים מסוימים מקבלי קצבת זיקנה (חוץ מעקרות בית) שמפרנסים בני זוג ו/או ילדים זכאים לתוספת לקצבת הזיקנה עבורם (תוספת תלויים).

שיעור התוספת החודשית הוא 873 ₪ לבן/ת זוג ו-549 ₪ לכל ילד, עד לשני ילדים.

המשמעות היא שהקצבה לזוג היא בסך 2,609 ₪ והיא מורכבת מקצבה ליחיד ותוספת עבור בת זוג (בתנאי שהיא עונה על הגדרת בת זוג ואינה מקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי)

אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זיקנה, כל אחד מהם יקבל קצבה ליחיד (קצבה בסיסית בצירוף תוספת ותק או תוספות אחרות, למי שעומד בקריטריונים).

למידע נוסף ראו תוספת לקצבת זיקנה עבור בני זוג וילדים.

ככלל, מי שקיבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי וכעת זכאי לקצבת זיקנה, לא ייפגע מהמעבר לקצבת זיקנה, כלומר סכום הקצבה שיקבל לא יפחת.

קצבת נכות כללית -מי שקיבלו קצבת נכות כללית עד שהגיעו לגיל פרישה יהיו זכאים לקצבת זיקנה לנכה כבר בגיל הפרישה, ללא צורך במבחן הכנסות.

שיעור קצבת הזיקנה לנכה לא יפחת מסכום קצבת הנכות שקיבל לפני כן.

גמלת הבטחת הכנסה -מקבלי גמלת הבטחת הכנסה יקבלו החל מגיל הפרישה קצבת זיקנה במקום הגמלה.

מי שאין לו הכנסות נוספות מלבד קצבת הזיקנה, או שהכנסותיו נמוכות, זכאי לתוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה.

נפגעי תאונות עבודה -מי שזכאי לקצבת זיקנה וגם לקצבת נכות מעבודה לצמיתות, צריך לבחור באחת מהקצבאות.

למי שבחר בקצבת נכות מעבודה, גובה הקצבה לא יפחת משיעור קצבת הזיקנה שמגיעה לו.

בתנאים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי יהוון את קצבת הנכות של נכה עבודה (כלומר ישלם לו סכום חד-פעמי במקום הקצבאות החודשיות), ולאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזיקנה שמגיעה לו.

אלמנות ואלמנים - במעבר לקצבת זיקנה יש כפל תשלומים באופן חלקי:מי שקיבל קצבת שאירים והגיע לגיל שמזכה בקצבת זיקנה, זכאי (חוץ מעקרת בית שזכאית לקצבת זיקנה), לתשלום מחצית מקצבת השאירים בנוסף לקצבת הזיקנה. לפרטים נוספים, ראו קבלת קצבת שאירים וקצבת זיקנה.

למי שזכאי לקצבת תלויים של נפגע עבודה, תשולם הקצבה הגבוהה מבין 3 האפשרויות הבאות:קצבת תלויים מלאה בתוספת מחצית מקצבת הזיקנה.

קצבת זיקנה מלאה בתוספת מחצית מקצבת התלויים.

קצבת זיקנה מלאה בתוספת מחצית מקצבת שאירים (אם קיימת גם זכאות לשאירים).

דמי אבטלה:גברים שקיבלו דמי אבטלה יקבלו קצבת זיקנה החל מגיל הפרישה.

נשים בין גיל פרישה לגיל 67 שזכאיות לקצבת זיקנה וגם לדמי אבטלה יקבלו את שניהם. דמי האבטלה ייחשבו כהכנסה מעבודה בחישוב זכאותן לקצבת זיקנה.

גמלת ניידות: אישה עד גיל 67 שיש לה מוגבלות בניידות והיא זכאית לקצבת זיקנה עשוייה להיות זכאית גם לגמלת ניידות.

למידע נוסף ראו מעבר מקבלת קצבאות אחרות לקצבת זיקנה.

קצבת הזיקנה לא ניתנת באופן אוטומטי ונדרשת הגשת תביעה לקבלת קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי.

רצוי מאוד להגיש את התביעה לפחות חודש לפני המועד שבו תגיעו לגיל הזכאות.

אם התביעה לא הוגשה בזמן, אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי:לתקופה של עד 12 חודשים למי שזכאים לקצבה כבר מגיל הפרישה (עם מבחן הכנסות)

לתקופה של עד 48 חודשים למי שזכאים לקצבה מגיל הזכאות המוחלטת (ללא תלות במבחן הכנסות)

מי שהגיעו לגיל פרישה (65-62 לנשים לפי תאריך הלידה ו-67 לגברים) עשויים להיות זכאים לקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) למרות שלא הגיעו לגיל הזכאות המוחלטת לקצבה (גיל 70 לגברים ולנשים, שבו זכאים לקצבת זיקנה ללא קשר להכנסות), וזאת אם הכנסותיהם לא עולות על הסכום המקסימלי שנקבע.

גיל הפרישה של מבוטחת ילידת דצמבר 1954 היה 62, כלומר היא הייתה זכאית לפרוש מהעבודה בדצמבר 2016.

הזכאות המוחלטת שלה לקצבת זיקנה היא רק בשנת 2024 (כשתגיע לגיל 70).

היא לא תכננה להמשיך לעבוד וגם לא היו לה הכנסות נוספות.

האישה הייתה זכאית לקצבת זיקנה כבר עם פרישתה מהעבודה, מתוך הנחה שהיא עמדה ב
https://www.kolhamas.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%94-2/

מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק ראשון

בכל שנה כ-70 אלף נשים וגברים פורשים מעבודה ויוצאים לגמלאות היציאה לגמלאות מחייבת אתכם להתכונן לשינוי משמעותי בהכנסתכם השוטפת, לעלייה הדרגתית בהוצאות ולצורך לחשוב בטווח של לפחות 20 שנה קדימה המידע במדריך מיועד לגרום לכם להבין יותר את הנושא כדי שתוכלו לתכנן את עתידכם בצורה יותר טובה לפני הפרישה חשוב להתייעץ עם רואה חשבון, יועץ מס או מומחה פרישה, ולבצע "קיבוע זכויות" ותכנון פיננסי הכולל את ייעוד החסכונות הפנסיוניים והמקורות הכספיים האחרים, כדי למקסם את הטבות המס האפשריות

רובכם עבדתם שנים רבות, ועם היציאה לפנסיה אתם עומדים בפני שינוי גדול, גם רגשי וגם כלכלי. המדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות הוא מדריך מפורט שמנסה לגעת בכל ההיבטים של הנושא. עם זאת, כמעט כל נושא מחייב העמקה נוספת. מכיוון שלרבים מאתנו אין הרבה סבלנות, אנחנו בכל זאת מרשים לעצמנו להציג רשימה קצרה של פעולות נדרשות:

איתור של כל החסכונות שלכם, ובעיקר החסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות.

חישוב ראשוני של רמת ההכנסה החודשית הצפויה לכם, והבנת עומק האתגר העומד לפניכם.

חשוב ביותר שתתייעצו בנושאי מימוש הפנסיה (קצבה חודשית? היוון חד-פעמי?) והיבטי המס של פדיונות חד פעמיים, כגון: מענקי פרישה, פדיון חופשה שנתית, משיכת רכיב הפיצויים וכיו"ב.

חשוב ביותר שתבצעו תכנון פיננסי לטווח ארוך, תוך התחשבות בהוצאות חיוניות יותר (הבריאות שלכם) וחיוניות פחות (טיולים, סיוע לילדים ולנכדים).

כשחיים על חסכונות או פנסיה ואין צפי להכנסות חדשות, חיוני שתלמדו לנצל כל הטבה והנחה. מגיע לכם!

קצבת זיקנה היא תשלום חודשי שמשולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי לתושבי ישראל שהגיעו לגיל הזכאות המוחלט העומד על 70 לנשים ולגברים.

הקצבה מורכבת מקצבה בסיסית ומתוספות המותנות במספר השנים בהן מקבל הקצבה היה מבוטח ואם ישנם בני משפחה החיים עמו.

בהתקיים תנאי זכאות נוספים, משולמת תוספת השלמת הכנסה.

ניתן לקבל קצבת זיקנה המותנית בגובה ההכנסות, מוקדם יותר, כבר מגיל הפרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) עוד לפני גיל הזכאות המוחלט, שבו קבלת הקצבה אינה תלויה בשאר ההכנסות.

פנסיה הוא תשלום שמשולם למי שחסך במהלך חייו בקופת גמל לקראת הפרישה (עובדים עצמאים שהפרישו כספים לקופת גמל או לביטוח מנהלים, שכירים שהמעסיק שלהם ערך להם ביטוח מנהלים או הפריש מדי חודש כספים לביטוח פנסיוני וכו') וכן למי שהיה מובטח בפנסיה תקציבית.

הכספים משולמים על-ידי חברת הביטוח, קופת הגמל או קרן הפנסיה שבה נחסכו הכספים, ובמקרה של פנסיה תקציבית משולמים על-ידי המעסיק.

קיימות תוכניות פנסיוניות (בעיקר ביטוח מנהלים וכן כספים שנחסכו בקופות גמל עד שנת 2005) שבהן ניתן למשוך את מלוא הסכום שנחסך בבת אחת, אך ברוב המקרים התוכניות הפנסיוניות מאפשרות את משיכת הכספים כקצבה חודשית בלבד (אם כי מאפשרות בתנאים מסוימים למשוך חלק מהסכום בבת אחת).

עד שנת 2008 לחלק מהעובדים לא היה ביטוח פנסיוני כלשהו.

החל משנת 2008 יש חובה לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד שכיר, אולם למי שלא הפריש לפני מועד זה, צפויה קצבת פנסיה נמוכה במיוחד שכן סך הכספים שיצטברו בחיסכון הפנסיוני הוא נמוך.

פנסיה צוברת היא פנסיה המשולמת בעקבות הפקדות של העובד והמעסיק בקרן פנסיה, בבביטוח מנהלים או בקופת גמל.

צבירת הסכומים נעשית על-ידי ניכוי סכום כסף ממשכורתו של העובד והפרשה של כסף מצד המעסיק. למידע על גובה ההפרשות ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.

במקרה שמדובר בעובד עצמאי, צבירת הכספים נעשית באמצעות סכומים שהוא מפקיד בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בביטוח המנהלים.

גובה קצבת הפנסיה החודשית שמשולמת לחוסך בעת פרישתו מעבודה, מתבססת ומחושבת על פי הסכומים שצבר בקרן הפנסיה, כולל הרווחים שהסכומים הניבו, וכן על סמך מקדם המרה וחישובים אקטוארים נוספים.

ראו פנסיה צוברת.

פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת לגמלאי מטעם המעסיק, והיא מחושבת כאחוז מסוים (שנקבע לפי מספר שנות העבודה של העובד אצל המעסיק) משכרו של העובד.

בפנסיה תקציבית צוברים העמיתים שני אחוזי זכות לפנסיה בכל שנת עבודה, וקצבת הפנסיה שיקבלו מחושבת על פי מכפלה של האחוזים שצברו כפול משכורת העמית בסמוך לפרישה או כפול המשכורת הממוצעת במשך תקופת הצבירה, והיא משולמת מתוך תקציב המעסיק.

גובה קצבת הפנסיה שאותה יקבל העובד לאחר פרישתו לגמלאות הוא קבוע וידוע ואינו תלוי בסכום שנחסך או נצבר על-ידי העובד.

ראו פנסיה תקציבית.

הגיל שבו עובד/ת רשאי/ת לפרוש מעבודה ולהתחיל לקבל קצבת פנסיה חודשית.

גיל הפרישה לגברים הוא כיום 67. לנשים גיל הפרישה מועלה בהדרגה (החל מינואר 2022) מ-62 ל-65 בהתאם לתאריך לידתן.

נשים שמגיעות לגיל פרישה יכולות לפרוש ולהתחיל לקבל פנסיה, אך לא ניתן לחייב אותן לפרוש בגיל זה (מעסיק שמחייב עובדת לפרוש בגיל זה, למעשה מפטר אותה ויחויב בתשלום פיצויי פיטורים).

מי שעומדים במבחן הכנסות יכולים כבר להתחיל לקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).

החל מינואר 2022 נקבעו הקלות בתנאי זכאות שונים לנשים שמועד הגעתן לגיל פרישה נדחה. למידע נוסף ראו הטבות לנשים בנות 60 ומעלה בעקבות העלאת גיל הפרישה.

בחלק מקרנות הפנסיה ניתן להתחיל לקבל קצבת פנסיה כבר מגיל 60 (ראו גיל פרישה מוקדמת).

חשוב לוודא שתאריך הלידה הנכון והמדויק (כולל החודש, היום בחודש ושנת הלידה) מעודכן בתעודת הזהות.

חסרי תאריך לידה (למשל 00.00.1938) יהיו זכאים לקבלת הפנסיה הראשונה, בדרך כלל, החל מה-1 ביוני ולא ב-1 באפריל כפי שנוהג המוסד לביטוח לאומי.

הגיל שבו מעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש לגמלאות, מבלי שהדבר ייחשב כפיטורים.

גיל פרישת חובה הוא 67 הן לגברים והן לנשים.

ראו גיל פרישת חובה.

הגיל שבו זכאי אדם לקבל קצבת זיקנה בלי קשר להכנסותיו.

גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה לגברים הוא 70, ולנשים הוא מועלה בהדרגה עד שיעמוד על 70 במאי 2020.

תלוי. גיל הפרישה מאפשר להתחיל לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף למבחן הכנסות.

לא. גיל הפרישה הוא הגיל הכי מוקדם שבו ניתן לקבל קצבת זיקנה, ורק אם עומדים במבחן ההכנסות.

הקצבה הבסיסית ליחיד היא בסך:1,736 ₪ עד גיל 80

1,834 ₪ מעל גיל 80

בגלל שלרוב הפורשים יש שנות ותק בביטוח לאומי היא יכולה לגדול בשיעור של עד 50%, לסכומים הבאים:2,604 ₪ עד גיל 80.

2,751 ₪ מעל גיל 80.

לרכז את הדוחות השנתיים האחרונים שקיבלתם שבהם יש פירוט של הזכויות שנצברו כולל תשלומים חודשיים צפויים.

להירשם למסלקה הפנסיונית שמשרד האוצר יזם (השירות כרוך בעלות סמלית - ראו מחירון שירותי המסלקה) ותוך כמה ימים לקבל ריכוז מידע מלא. למידע נוסף ראו מידע על החשבונות הפנסיוניים וקרנות השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.

חשוב מאוד לקבל ייעוץ פנסיוני כולל התייחסות להיבטי מיסוי.

חשוב לרכז את המידע לפני שפונים לייעוץ.

חסכונות פנסיוניים ישנים וקטנים שניתן לאתר בעזרת משרד האוצר ולפדות במידת הצורך.

אם אתם במסלול פנסיה תקציבית מעל ל-35 שנה ייתכן שאתם זכאים להחזר דמי ההשתתפות שלכם על השנים שמעבר ל-35 שנות הצבירה.

פדיון ימי חופשה, אם יש.

קרנות השתלמות.

מענק פרישה (ניתן ע"י חלק מהמעסיקים).

חסכונות נוספים.

לפני שפונים למימוש של חסכונות כאלה חשוב להתייחס לשאלת המיסוי.

אם לא חושב לכם אוטומטית החזר בפנסיה התקציבית תוכלו לפנות למינהלת הגמלאות במשרד האוצר.

שימו לב שרבים מכם צברו חסכונות בקרנות השתלמות שונות. חשוב לאתר את כולם, כולל חשבונות לא פעילים, באתר משרד האוצר.

פנסיה תקציבית (בעיקר לעובדי המגזר הציבורי)

קרנות פנסיה ותיקות

קרנות פנסיה חדשות (פנסיה צוברת)

ביטוח מנהלים (קצבתי והוני)

קופות גמל

ראו פירוט בהמשך המדריך.

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה על אופן משיכת כספי החיסכון הפנסיוני הוא גודל הקצבה החודשית לעומת אפשרות להוון (למשוך כסכום חד פעמי) חלק מהחיסכון.

שימו לב שרבים מכם צברו חסכונות פנסיוניים שמפוזרים בכמה מקומות. חשוב לאתר את כולם, כולל איתור חשבונות לא פעילים באתר משרד האוצר.

ודאי. ניתן לבקש להמשיך בעבודה הנוכחית או להתחיל עבודה חדשה.

גובה ההכנסה מהעבודה עשוי לדחות את גיל קבלת קצבת הזיקנה לגיל הזכאות המוחלטת, ולזכות את מי שממשיך לעבוד בתוספת דחיית קצבת זיקנה כאשר יתחיל לקבל אותה מאוחר יותר.

בחלק ניכר מהמקרים ההכנסה הממוצעת נטו (פנסיה + קצבת זיקנה) לעובד שפורש צפויה להיות נמוכה משמעותית משכר הנטו האחרון שלו.

ככל שהזמן עובר, הפער בין מעמדכם הכלכלי לפני הפרישה ואחריה צפוי עוד להתרחב מכיוון שהפנסיה צמודה למדד בעוד שהשכר הריאלי במשק עולה לאורך זמן ובעיקר ברמות השכר הגבוהות.

הטבות רבות שניתנו במסגרת העבודה, כגון רכב, טלפון וארוחות מסובסדות, כבר לא ניתנות יותר, ויש למצוא להם מקור מימון חלופי.

התקופה שלאחר הפרישה הופכת רבים מכם לסבים/סבתות "מקצועיים", על כל ההוצאות הכרוכות בכך.

נמצאים יותר בבית ולכן יש עלייה בהוצאות חימום, מיזוג וכו'.

יותר זמן פנוי מפתה לצאת לבילויים, טיולים לחו"ל, בתי קפה וכו'.

לרבים מהפורשים החיסכון הפנסיוני "מיצר" קצבת פנסיה נמוכה משמעותית משכר הנטו שהתרגלו אליו.

בנוסף, הפנסיה לא צמודה לעליית רמת החיים הכללית לכן הפער בין רמת החיים היחסית שהתרגלתם אליה לבין ההכנסה בפועל צפוי לגדול.

שים לב שהפנסיה שלך יכולה להיפגע בצורה משמעותית. ראו פירוט השיקולים בהמשך המדריך.

בנוסף ייתכן כי תצטרך לשלם מס הכנסה על חלק מהסכום שאתה מושך.

קצבת הפנסיה התקציבית נקבעת על-פי השכר הקובע ועל-פי מספר שנות העבודה.

בחלק מהמקרים מחושב השכר הקובע לפי השכר הממוצע בשלוש השנים שקדמו לפרישה, ובחלק מהמקרים הוא נקבע לפי השכר הממוצע של כל תקופת העסקה.

לכן ירידה בהיקף המשרה עלולה להקטין את גובה הפנסיה.

במקרים מסוימים ייתכן שעדיף לפרוש מעבודה במקום להקטין את המשרה.

עם זאת חשוב לזכור שגובה הפנסיה נקבע גם על פי 

https://www.kolhamas.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%94/

רפורמת מחירי התחבורה הציבורית "צדק תחבורתי"

רפורמת מחירי התחבורה הציבורית "צדק תחבורתי"

עו"ד מור פפיר כהן

"צדק תחבורתי" – פעימה ראשונה

ביום 25.03.2024 נכנסה לתוקף רפורמת מחירי התחבורה הציבורית הנקראת "צדק תחבורתי". בפעימה הראשונה אשר נכנסה לתוקף כאמור ביום 25.03.2024, ניתנו הנחות לתושבי הפריפריה בתחבורה הציבורית (עפ"י מדד הלמ"ס), נסיעות חינם לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי למשך שנה מיום שחרורם, והנחה של 50% לנוער עד גיל 18 ולזכאי ביטוח לאומי. בין הגילים  18-26 ניתנה הנחה בגובה של 33% בתחבורה הציבורית, אשר לה זכאים טווח הגילים הנ"ל במסגרת מנוי חודשי הנקרא "חופשי חודשי".

פעימה שניה

בפעימה השנייה שעתידה להיכנס לתוקף לקראת סוף שנת 2024, יינתנו נסיעות חינם מגיל פנסיה והנחות לפי שכונת מגורים ובהתאם למצב הסוציו-אקונומי ובהתאם למדד הלמ"ס.

חשוב לציין, כי אם כבר ישנה הנחה על מנוי חודשי במסגרת פרופיל אחר משמע כי ישנה הנחה מיטבית ואין צורך לעדכן פרופיל חדש, שכן לא קיים "כפל מבצעים".

להלן רשימה של הפרופילים החדשים שהתווספו לרפורמה, והזכאות המגיעה להם:

- פרופיל חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי – בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, ניתנת זכאות לנסיעה חינם למשך שנה. ההנחה ניתנת למנוי חודשי ("חופשי חודשי") בלבד.

- פרופיל גיאוגרפי – הנחה של 50% על מנויים חודשיים. מי שגר ביישובים מרוחקים מערי המטרופולין יזכה להנחה זו ויוכל להשתמש בכל אמצעי התחבורה הציבורית בארץ לכל מרחק נסיעה. ההטבה, מתייחסת לרשויות מקומיות המוגדרות ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכול פריפריה 1-5 כולל. (ניתן לבדוק אם ישנה עמידה בקריטריון באתר "דרך שווה")

- צעירים/ות מגיל 18 עד 26 (כולל)- זכאים ל-33% הנחה על מנוי חודשי. תקף לכל אמצעי התחבורה הציבורית בכל הארץ, לכל מרחק נסיעה.

פרופילים אלו מתווספים לפרופילים הקיימים אשר מזכים גם הם להנחה בתחבורה הציבורית.

כפי שצוין לעיל, לקראת סוף השנה תיכנס לתוקפה הפעימה השנייה של התוכנית אשר תכלול בין היתר את הורדת גיל הזכאות לנסיעות חינם עבור אזרחים ותיקים, שנכון להיום זכאים לנסיעות חינם החל מגיל 75, באמצעות הרפורמה הם ייהנו מההטבה כבר מגיל הפנסיה (67 לגברים ו-62 לנשים).

פריפריה חברתית

בנוסף, תינתן הנחה אשר נקראת "פריפריה חברתית" ובמסגרתה תינתן הנחה וזו בהתאם לשכונת המגורים בה גר הזכאי, ולא לפי ישוב/עיר. משמע כי תושבים המשתייכים לשכונות אשר יחשבו עפ"י הלמ"ס לשכונות המשתייכות לשכבות סוציו אקונומיות נמוכות, יהיו זכאים גם כן להנחה וזאת גם אם הם גרים בערים מרכזיות כמו תל-אביב, חיפה.

טבלאות תעריפי "צדק תחבורתי"

לאתר "צדק תחבורתי" לחצו כאן

קבצים להורדה

- רפורמת "צדק תחבורתי"

- טבלת תעריפי "צדק תחבורתי"
#צדקתחבורתי

עובדים בחגים? מדריך למעסיק

עובדים בחגים? מדריך למעסיק

רשימות החגים

לרשימות החגים והמועדים שנקבעו לגביהם זכויות בחקיקה:חגים יהודיים

חגים מוסלמיים

חגים נוצריים

חגים דרוזיים

במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.

במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה משנת 2000 קובע, כי המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).ערב יום הכיפורים – צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר קובע, כי העובדים יעבדו 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי החג 6 שעות בתשלום של 8 שעות, ימשיכו לעבוד כך.

בענפים מסוימים נקבעו כללים מיוחדים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לדוגמה:בענף הפלסטיקה – בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של סוכות, יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.

בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה –במקומות עבודה עם עד 20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.

במקומות עבודה עם למעלה מ-20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.

בענף הניקיון והתחזוקה – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה – 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב יום כיפור וערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה.

בענף המלונאות בערב יום העצמאות עובדים 7 שעות בתשלום של 8 שעות, ובשאר ערבי החגים עובדים 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

אם במקום עבודה מסוים עבדו לאורך שנים 4 או 5 שעות בערבי חג (תמורת שכר של לפחות 4 או 5שעות בהתאמה או תמורת שכר גבוה יותר), זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

עובדים שאינם יהודים שבחרו בחגים של דתם – בערב חג שאינו יהודי אורך יום עבודה של עובדים המציינים את אותו חג ואינם עובדים בו לא יעלה על 7 שעות (ואם יש הסכם כלשהו או נוהג במקום העבודה שלפיו יום העבודה קצר יותר יש לנהוג לפי אותו הסכם או נוהג). עבור עובדים שאמורים לעבוד באותו חג, ערב החג יהיה יום עבודה רגיל.

להרחבה בנושא אורך יום עבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.

עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.

החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.

הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.

חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד’, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

לעובד יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ולעובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. לרשימות החגים השונים, ראו דמי חגים.

על פי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית יחולו גם על החגים.

עובד רשאי לסרב לעבוד ביום חג (מלבד במקומות עבודה מסוימים) אבל אם הוא עובד בחג הוא זכאי לתוספת שכר עבור שעות עבודתו.

שעות כניסת החג ויציאת החג הן בדומה לשעות כניסת השבת ויציאת השבת (למעט יום העצמאות). עובד שהתחיל את עבודתו בערב החג וסיים לעבוד לאחר שעת כניסת החג, זכאי לגמול עבור שעות עבודתו בחג.

עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.

החג נכנס בשעה בשעה 17:30.

עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.

עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה –על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים) . סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

בע”ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.

הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.

החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.

עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי החוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול האמור.

עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי בהתאם לאמור בהיתר העסקה בשבת.

מנוחת הפיצוי הינה בתשלום שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.

אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג – הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות, בדומה לגמול שעות נוספות עבור עבודה בשבת:עבור השעתיים הנוספות הראשונות עליו לקבל 150% בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות, כלומר 175% בסה”כ.

החל מהשעה הנוספת השלישית עליו לקבל 150% בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות, כלומר 200% בסה”כ.

עובדת עבדה בשבוע מסוים 40 שעות בימים א’-ה’. שכרה של העובדת הוא 30 ₪ לשעה ביום רגיל.

יום שישי היה יום חג והעובדת עבדה ביום זה 6 שעות.

עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת תהיה זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.

ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומפעל עליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.

מקובל במקומות עבודה רבים, לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מבימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

יום חופשה בערב חג או בחול המועד דינו כיום חופשה מלא. חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. במקרה שעובד נעדר מהעבודה בימי עבודה מקוצרים כגון ערב חג או בחול המועד, רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא ועל המעסיק לנכות ממכסת ימי החופשה של העובד יום חופשה מלא, ולשלם לו תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.

ישנם מקומות עבודה בהם קיים הסכם עבודה או נוהג המיטיב עם העובדים ולפיו המעסיק ינכה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד שנעדר ביום עבודה מקוצר, כגון ערב חג, רק מחצית יום חופשה (או חלקיות אחרת של יום חופשה בהתאם לאורכו של יום העבודה שבו נלקחה החופשה). למרות שהמעסיק ניכה לעובד רק חצי יום חופשה, יהיה עליו לשלם לעובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.

חופשה בערב החג יכולה להיות ביוזמת המעסיק או ביוזמת העובד (בהסכמת המעסיק) – ובשני המקרים זכאי העובד לתשלום דמי חופשה, ובמקביל ינוכה לו יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצבר.

להרחבה על אופן חישוב דמי החופשה ראו חופשה שנתית.

הפסיקה קבעה, כי המעסיק הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. על כן, מעסיק יכול להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית, וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:

על פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות. (כלומר, אם מדובר בחופשה כפויה של 7 ימים ומעלה, המעסיק צריך לתת הודעה מראש של שבועיים לעובדים. אם החופשה הכפויה היא קצרה יותר, אין צורך במתן הודעה מוקדמת של שבועיים).

יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול – אסור לכפות חופשה על עובד שאין לזכותו ימי חופשה צבורים.

אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:לא להוציא את אותו עובד לחופשה.

להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.

להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.

ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.

להרחבה בעניין חופשה כפויה/מרוכזת ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

עובד חודשי: עובד המקבל את משכורתו על בסיס חודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית שחלו באותו חודש, ובלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחוייב באותו החודש.

עובד שעתי/יומי: המעסיק מחוייב לשלם תשלום עבור ימי חג (דמי חגים) לעובד שעתי/יומי, לאחר שעבד 3 חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו (אלא אם המעסיק הסכים לכך). העובד זכאי לדמי חגים ללא התניה בהיקף המשרה שלו. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום העבודה הרגיל של העובד ללא התוספות השונות (נסיעות וכד’).

הפסיקה קבעה שאם עובד הוכיח כי עבד באופן סדיר במשך שנים, הוא יהיה זכאי לדמי החג. הנטל להוכיח כי נעדר בימים הסמוכים לימי החג, מוטל על המעסיק.

עובד משמרות שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, ייחשב כמי שנעדר בסמוך לחג בהסכמת המעסיק, ויהיה זכאי לדמי חג.

הזכאות לדמי חגים חלה רק אם יום החג חל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו, והעובד הפסיד יום עבודה בגין החג. #חגים #מעסיקים
https://www.kolhamas.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7/

פסח 2024 – המדריך המלא לזכויות העובדים

פסח 2024 – המדריך המלא לזכויות העובדים
החג הראשון של פסח תשפ"ד (2024) חל ביום ג' 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב' 29.04.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג וכן הטבות נוספות המוענקות לאזרחים לרגל החג בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים הקשורות לחג הפסח, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שעות העבודה, חופשה ושכר.

חג הפסח כולל שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון והחג השני (שביעי של פסח).

ימי החול שבין שני החגים נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.

החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.

כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחוייב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו.

על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. 

האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?מתנה לחג, נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.

תלושי חג הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.

גילום שווי ההטבה – לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.

המידע הבא מתייחס הן לערב החג הראשון והן לערב החג השני.

ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע (כשיום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות ויום שישי לא עולה על 7 שעות), יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.

במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).

מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.

בענף הפלסטיקה: בערב חג ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.

בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה – בערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. בערב החג השני יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.

בענף הניקיון – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח – 6 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. 

בענף המלונאות עובדים בערב פסח 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.

עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.

בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.

המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.

על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).

אם עובד בחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, ובנוסף ניצל יום בחירה נוסף במהלך השנה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. במקרה שהמעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

עובדים שייעדרו מהעבודה בשני ערבי החג יקבלו שכר רגיל וממכסת ימי החופשה ינוכו להם שני ימי חופש.

במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.

אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.

בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.

כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.

החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.

עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .

מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.

עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).

אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש"ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.

עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.

החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.

הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. 

בחוקי העבודה לא קיימת התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.

ישנם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.

במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות (כולל ימי המנוחה השבועית), יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.

יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.

ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.

בשנה שבה החג הראשון חל ביום ה' והחג השני חל ביום ד', מעסיק מעוניין להוציא את כלל העובדים לחופשה מרוכזת במהלך החג וחול המועד- החל מערב החג הראשון (יום ד') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום ה' למחרת החג השני.

החופשה תימשך 8 ימים רצופים שכוללים את ימי החג, חול המועד, שישי ושבת.

אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 4 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ושני ימי חול המועד שאינם חלים בשישי ושבת), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך 8 ימים.

אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ו-3 ימי חול המועד שאינם חלים בשבת).

בשנה שבה החג הראשון חל ביום שבת והחג השני חל ביום ו', מעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת החל מערב החג הראשון (יום ו') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום א'.

החופשה תימשך 9 ימים רצופים, כולל שני ימי שישי ושתי שבתות.

מסך ימי החופשה נטו יופחתו רק ימי העבודה שאינם נופלים על ימי החג או על ימי המנוחה השבועית:אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (5 ימי חול המועד- ימים א' עד ה').

אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 6 ימי חופשה נטו (ערב החג הראשון ו-5 ימי חול המועד).

מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.

להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.

להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.

עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.

עובד חודשי – עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.

עובד שעתי/יומי–עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).

עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, שיום העסקתו נופל על פסח ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי חמישי.

בשנה שבה החג הראשון של פסח חל ביום חמישי, העובדת לא הגיעה לעבודה.

המעסיק היה מחויב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.

המעסיק אינו רשאי להודיע לעובדת כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.

אם המעסיק היה מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום חמישי, היה עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד, בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור היום שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.

הזכאות רלוונטית גם לעוזרת-בית לא יהודייה שבחרה לקבל את דמי החגים על-פי חגי ישראל ולא על-פי חגי דתה.

חג המימונה, שחל למחרת החג השני, נחשב ליום בחירה.

המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור את המועד הזה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בחג המימונה.

על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).

עובד שכבר ניצל יותר מיום בחירה אחד מתחילת השנה יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בחג המימונה. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה, אולם עליו לשקול אותה. אם המעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

יום חופשה בחג המימונה דינו כיום חופשה מלא.עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא. (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.

אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.

יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.

בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.

אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.

אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.

מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.

המדינה מסייעת במימון קייטנות פסח להורים עצמאיים (הורים יחידים) שקיבלו/מקבלים גמלת הבטחת/השלמת הכנסה או קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי והחלו לעבוד, או הגדילו את היקף משרתם, או לומדים בקורס להכשרה מקצועית.

המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.

כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.

ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פנקס השכר צריך לכלול את הפרטים המפורטים בהמשך. (המעסיק חייב לפרט את אותם פרטים גם בתלוש השכר)

הרישום בפנקס השכר צריך להיעשות עד ל-9 בחודש שלאחר החודש שבעדו ניתן השכר.

מעסיקים שיפרו הוראות אלו עלולים להיות חשופים לתביעה אזרחית של העובד בבית הדין לעבודה.

בפועל מתנהל כיום פנקס השכר במערכת השכר שבה משתמש המעסיק לחישוב ותשלום השכר.

החובה לנהל פנקס שכר היא בנוסף לחובתו למסור לכל עובד תלוש שכר עבור כל חודש עבודה.

פנקס השכר צריך לכלול את הפרטים הבאים:שם פרטי, שם משפחה ומספר תעודת הזהות של העובד.

שם המעסיק, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, וכתובת מקום העבודה או העסק.

ותק העובד, כולל תאריך תחילת ההעסקה, ובמקרה של חילופי מעסיקים – ותק מצטבר.

פירוט תקופת העבודה שבעבורה משולם השכר, כולל שעות וימי העבודה בהן עבד העובד. אם מדובר בעובד שלא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה, יש לציין זאת.

מספר ימי החופשה וימי המחלה שנוצלו באותו חודש ומספר הימים שנותרו.

שכרו הרגיל של העובד, השכר בגין שעות נוספות ומספר השעות הנוספות.

פירוט דמי הבראה, דמי מחלה ודמי חופשה ששולמו לעובד. יש לציין את סוג התשלום (הבראה, חופשה או מחלה), את מספר יחידות התשלום (מספר ימי הבראה, מספר ימי חופשה או מספר ימי המחלה, שעבורם משולם התשלום) ואת גובה התשלום הסופי.

תוספות אחרות ששולמו לעובד.

פירוט החזר הוצאות נסיעה.

היקף העבודה:עובדים לפי שעה/יום: מספר השעות/ימים בהם עבד העובד, והשכר ששולם לו לפי שעה/יום.

עובדים חודשיים: היקף המשרה.

עובדים בקבלנות: פירוט אופן חישוב השכר.

סך השכר החייב במס הכנסה.

אם יש תשלומים עבור הפרשי שכר (תשלומים המתייחסים לתקופה מוקדמת יותר מהתקופה שאליה מתייחס הרישום הנוכחי בפנקס השכר), יש לציין את התקופה עבורה הם ניתנים. לדוגמה: אם במסגרת השכר של חודש אוקטובר משולמות לעובד הוצאות נסיעה עבור נסיעות שביצע במהלך חודש ספטמבר, יצוינו הוצאות אלה תחת סעיף "הפרשי שכר".

ניכויים מהשכר, כגון: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, #חגים #מעסיקים #פסח