יום רביעי, 2 בנובמבר 2022

עדכוני פסיקה וחקיקה אוק’ 2022

 לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.


_____________________________ 1 __________________________________

חובת ההפרשה לפנסיה בגין רכיבי “בונוס” ו”פרמיה”

ע”ע(ארצי) 52050-12-20 איליה דזורייב-מסיעי עמק איילון בע”מ על חובת ההפרשה לפנסיה בגין רכיבי “בונוס” ו”פרמיה”

מבוא

סוגיית רכיבי השכר שחלה לגביהם חובת הפרשה לפנסיה הינה סוגיה הנדונה בפסיקה ענפה.

בפסק דין שננתח להלן מובאת התייחסות לרכיבי “בונוס” ו”פרמיה”.

ראשית נביא להלן את הוראות הדין בעניין.

תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ”ד-1964,(להלן “תקנות פיצויי פיטורים) קובעת את הרכיבים שחלה לגביהם חובת הפרשה לפיצויים כדלקמן:

  1. הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:
    1. שכר יסוד.
    2. תוספת ותק.
    3. תוספת יוקר המחיה.
    4. תוספת משפחה.
  2. נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
  3. לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.”

צו הרחבה לפנסיה קובע כי הרכיבים לפיצויים ולפנסיה זהים המה, להלן סעיף 6ב. מצו ההרחבה:

“השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא, שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד התקרה המפורטות בסעיף קטן ג’;”

בנוסף לכך, בפסיקה ענפה נקבע כי חלף שכר כמוהו כשכר יסוד, קרי: מחלה, חופשה, חג ושבתון בתשלום הינם רכיבי שכר אשר חלה לגביהם חובת הפרשה לפנסיה.

כמו כן, ככלל רכיבים המשולמים באופן קבוע לעובד, נחשבים כחלק משכרו הרגיל ועל כן חלה לגביהם חובת הפרשה לפנסיה.

בפסקי הדין שננתח להלן (פס”ד אזורי ופס”ד ארצי) דנו בשאלה האם רכיבי ה”בונוס” וה”פרמיה” שניתנו לתובע מהווים רכיבים קבועים ובשל כך חייבים להפריש בגינם לפנסיה.

הצדדים לתביעה: התובע-עבד כנהג בנתבעת ואחראי על הטיפול ברכבים בנתבעת, הנתבעת-חברת הסעות.

אציין כי פסק הדין עוסק בעילות תביעה שונות, ובמאמר זה אתמקד בסוגיית חובת ההפרשה לפנסיה בגין הרכיבים המוזכרים לעיל.

פסק הדין של בית הדין האזורי

פסק הדין, עסק בין היתר בסוגית חובת ההפרשה לפנסיה על רכיבי ה”בונוס” ו”פרמיה” ששולמו לתובע.

ראשיתה של הפרשה בתביעה אשר הוגשה לבית הדין האזורי שבה טען התובע כי רכיבי ה”בונוס” וה”פרמיה” שולמו כפיקציה, קרי לא ביטאו תוספת בגין עמידה ביעד מסוים, אלא שולמו לו “אוטומטית”.

בית הדין האזורי לא קיבל טענה זו ודחה את התביעה בעילה זו, נקבע כי לא הוכח שרכיבים אלה לא שולמו בגין מאמץ ממשי ועל כן לא חלה חובת הפרשה בגינם.

בנוסף, נטען שהיה צורך להגדיר את מהות הרכיבים בהודעה לעובד.

מכאן הערעור לבית הדין הארצי:

פסק הדין של בית הדין הארצי

ביה”ד הארצי קבע כי בכדי לקבוע מהו השכר לצורך חישוב הזכויות יש לפנות להוראות הסכם קיבוצי או אישי ככל ואלה קיימים, ובמידה ואינם קיימים יש לפנות להוראות החוק.

תקנות פיצויי פיטורים קובעות את הרכיבים המחויבים בהפרשה לפנסיה ובפיצויים כפי שמפורט בראש המאמר.

במידה והרכיב לא כלול ברשימה זו יש לבחון, האם הוא חלק משכרו הרגיל של העובד, לדוגמה עובד המקבל בכל חודש מענק של 500 ₪ בלי קשר להישגיו ו/או מאמציו הרי שמדובר בחלק משכרו וברכיב שיש להפריש בגינו לפנסיה ולפיצויים.

לעומת זאת, רכיב שכר שבכדי לקבלו יש צורך לעמוד בתנאי מסוים (זולת עמלות מכירה שבגינן יש חובת הפרשה לפנסיה ופיצויים מכוח פסיקה) יחשב כרכיב שאין בגינו חובת הפרשה ככלל.

ביה”ד הארצי קבע כי לא נמצא שום הסבר לתשלום החודשי הקבוע בגין הסעות על פי סידור העבודה של התובע.

בנוסף, הפרמיה ששולמה בגין טיפול ברכבים ביטאה גם היא הליך קבוע שהתובע ביצע, שהרי היו לו שני תפקידים-נהג ואחראי על הטיפול ברכבים.

לפיכך, הוחלט כי ה”פרמיה” וה”בונוס” במקרה זה נכללים בשכר הרגיל של העובד וחלה חובת הפרשה לפנסיה בגינם.

לסיכום

כפי שנקבע בפסיקות רבות, מהות רכיב השכר קובעת האם חלה חובת הפרשה לפנסיה בגינו ואם לאו, ולא השם בו כינה אותו המעסיק, בתי הדין בוחנים את כלל הנסיבות וקובעים לפיהן את החלטתם בעניין.


_____________________________ 2 __________________________________

מה דינם של פיצויי פיטורים לעובד שפוטר עקב עבירה שביצע במקום עבודתו?

ביחסים שבין עובד ומעסיק, ייתכנו מקרים בהם העובד ביצע עבירה פלילית או פעל שלא כדין במקום העבודה וכתוצאה מכך ועם גילוי הדבר ע”י המעסיק, מחליט הוא על פיטורי העובד ועל הטלתן של סנקציות כספיות כנגדו בעקבות כך.

מקרה כזה הגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סע”ש 71663-11-17).

בפסק דין זה, נידונה תביעתו של עובד (להלן: “התובע”) אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנחשד ע”י מעסיקתו (להלן: “הנתבעת”) בביצוע מעשי גניבה.

התובע, עתר לקבלת תשלום פיצויי פיטורין מהנתבעת בגין פיטוריו (לרבות פיצויי הלנה) וכן, פדיון ימי חופשה, דמי הודעה מוקדמת, והפרשי הפרשות לפנסיה.

בנוסף, הכחיש התובע את מעשי הגניבה המיוחסים לו וטען כי פוטר מעבודתו שלא כדין מאחר והנתבעת לא ערכה לו שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה כנדרש ע”פ הפסיקה ולכן עתר התובע גם לקבלת פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

התובע, יליד 1983, נשוי ואב לשניים הועסק אצל הנתבעת כמלקט סחורה וכנהג הפצה במשך למעלה מעשור עד לפיטוריו בשנת 2017 והנתבעת הינה חברת לוגיסטיקה אשר מעניקה שירותים לוגיסטיים לחברות שונות. 

בתגובה לתביעה הגישה הנתבעת כנגד התובע תביעה שכנגד ובמסגרתה עתרה למתן סעד הצהרתי אשר לפיו התובע אינו זכאי לפיצויים ולדמי הודעה מוקדמת זאת מאחר ולטענתה כאמור, התובע ביצע מעשי גניבה חוזרים ונשנים ממקום העבודה ותוך עבודתו.

יתר על כן, עתרה הנתבעת גם להשבת רכיב הפיצויים שהפרישה לזכות התובע בקופת הגמל וכן לפיצוי כספי בגין מעשי הגניבה שייחסה לו.

בית הדין התייחס בפסק דינו לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי (פרשת שיליץ) אשר במסגרתה הורה בית הדין הארצי על שלילת פיצויים מלאים לעובד אשר הוכח כי נטל לכיסו מכספי המעסיק, אולם ציין כי במקרה דאז דובר על מנכ”ל עמותה שחלה עליו חובת אמון מוגברת ועל היקף גניבה אשר עמד על 1.4 מיליון ₪.

במקרה דנן, הוסבר בפסק הדין כי המדובר בעובד שאינו בדרג הבכיר אשר לא ניתן היה לקבוע באופן מפורש את היקף הגניבה שביצע ועל כן, בנסיבות אלה ראה בית הדין האזורי את העונש שנתן, יחד עם פיטורי העובד כעונש מספק ומרתיע דיו.

לעניין טענת התובע לעריכת שימוע שלא כדין, נקבע כי לנוכח החשדות החמורים כנגדו, הנתבעת הייתה רשאית “לזרז” את הליך השימוע על מנת למנוע נזקים פוטנציאליים נוספים שעלולים להתרחש כתוצאה מהמשך העסקתו.

כמו כן, הוכרע כי אכן הנתבעת אפשרה לתובע לבקש  לדחות את מועד השימוע (שנערך יום למחרת מהמצאת מכתב השימוע לעובד) למרות שבית הדין ציין כי הוא אינו רואה פגם בקביעת מועד מזורז לשימוע בנסיבות אלו וזאת מאחר וההחלטה הסופית לעניין הפיטורים התקבלה לאחר שיחה נוספת עם התובע, מלבד השימוע.

התובע טען בנוסף כי הנתבעת לא הציגה בפניו את הראיות המבססות את החשד לגניבה, אולם זו טענה כי היא הייתה מנועה מלעשות כן על מנת שלא לפגוע בחקירת המשטרה ובכל אופן, קבע בית הדין כי בנסיבות אלו, אין פגם בכך שהנתבעת לא הציגה בפני התובע את הראיות אשר ביססו את חשדה.

לעניין דרישת התובע להשלמת הפרשות לפנסיה ולפדיון ימי חופשתו, הכריע בית הדין כי דרישת התובע לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה נדחית ומנגד, דרישתו לפדיון ימי חופשה שלא מומשו התקבלה בהתאם לערך היום של העובד אשר עמד על 370 ₪  לטענת הנתבעת ולא לפי ערך היום שטען לו התובע אשר עמד על 468 ₪.

לעניין התביעה שכנגד אותה הגישה הנתבעת כנגד התובע ובה היא עתרה לתשלום פיצוי  עבור הנזק שגרם לה האחרון, נקבע כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה לפיה הסחורה המופיעה ברשימת החוסרים של החברה היא זו שנגנבה במלואה ע”י התובע וכן לא הוכיחה את שווי הסחרה שנגנבה ואת סכום הנזק, לכן התביעה שכנגד נדחתה.

לסיכום

בסופו של דבר, על פי פסק דין זה, אנו למדים כי כאשר נפסק כי עובד אכן ביצע עבירה פלילית כמו גניבה במקום העבודה ופוטר בגינה, בהחלט ייתכן מצב בו בית הדין יפסוק שלילת פיצויים להם היה זכאי העובד במצב רגיל של פיטורין, בחלקם או במלואם בהתאם לנסיבות.


_____________________________ 3 __________________________________

מה דינם של ימי מחלה ששולמו לעובדת לאחר שהתברר כי אישורי המחלה שהוציאה היו פיקטיביים?

בפרשה זו, אשר הגיעה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, הגישה העובדת (להלן: “התובעת”) תביעה כנגד מעסיקתה (להלן: “הנתבעת”), בה טענה מספר טענות לעניין סיום העסקתה ודרשה תשלום פיצויים בגין זכויות שונות שלטענתה נגזלו ממנה.

בין הזכויות שהנתבעת לא עמדה על קיומן לטענת התובעת: עריכת שימוע כדין, עמידה בחוקת העבודה של הרשויות המקומיות לעניין הודעה מוקדמת ועוד.

בנוסף לכך, עתרה התובעת לסעד כספי על פי חוק איסור לשון הרע לנוכח טענתה כי הותקפה ע”י מנכ”ל הנתבעת.

התובעת הועסקה במשרדי הנתבעת כמנהלת חשבונות וכמזכירת המנכ”ל למשך 9 שנים.

הנתבעת הינה החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע”מ – תאגיד אשר נמצא בשליטה מלאה של עיריית כפר יונה.

פירוט העובדות כפי שעלה מחומר הראיות:

ביום 01.05.2016 הגישה הנתבעת לתובעת זימון לשימוע בטענה, כי זו לא ביצעה את עבודתה במשרד כבעבר וכי תפוקת עבודתה ירדה באופן משמעותי .

השימוע נערך ביום 22.05.2016 וביום שלאחריו הגישה התובעת לנתבעת אישורי מחלה עד ליום 07.07.2016.

ביום 26.06.2016 ניתן לתובעת מכתב פיטורים, כאשר סיום העסקתה נקבע ליום 30.07.2016.

 ביום 28.06.2016 התובעת הגיעה לעבודתה במשרדי הנתבעת, וביום 24.07.2016 אירעה תקרית בין התובעת ובין מנכ”ל הנתבעת.

בעקבות אירוע זה, התובעת הגישה תלונה במשטרה ומאז לא שבה לעבודה במקום.

בתגובה לתביעה הגישה הנתבעת כנגד התובע תביעה שכנגד ובמסגרתה עתרה למתן סעד הצהרתי אשר לפיו התובע אינו זכאי לפיצויים ולדמי הודעה מוקדמת זאת מאחר ולטענתה כאמור, התובע ביצע מעשי גניבה חוזרים ונשנים ממקום העבודה ותוך עבודתו.

יתר על כן, עתרה הנתבעת גם להשבת רכיב הפיצויים שהפרישה לזכות התובע בקופת הגמל וכן לפיצוי כספי בגין מעשי הגניבה שייחסה לו.

בית הדין התייחס בפסק דינו לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי (פרשת שיליץ) אשר במסגרתה הורה בית הדין הארצי על שלילת פיצויים מלאים לעובד אשר הוכח כי נטל לכיסו מכספי המעסיק, אולם ציין כי במקרה דאז דובר על מנכ”ל עמותה שחלה עליו חובת אמון מוגברת ועל היקף גניבה אשר עמד על 1.4 מיליון ₪.

במקרה דנן, הוסבר בפסק הדין כי המדובר בעובד שאינו בדרג הבכיר אשר לא ניתן היה לקבוע באופן מפורש את היקף הגניבה שביצע ועל כן, בנסיבות אלה ראה בית הדין האזורי את העונש שנתן, יחד עם פיטורי העובד כעונש מספק ומרתיע דיו.

לעניין טענת התובע לעריכת שימוע שלא כדין, נקבע כי לנוכח החשדות החמורים כנגדו, הנתבעת הייתה רשאית “לזרז” את הליך השימוע על מנת למנוע נזקים פוטנציאליים נוספים שעלולים להתרחש כתוצאה מהמשך העסקתו.

כמו כן, הוכרע כי אכן הנתבעת אפשרה לתובע לבקש  לדחות את מועד השימוע (שנערך יום למחרת מהמצאת מכתב השימוע לעובד) למרות שבית הדין ציין כי הוא אינו רואה פגם בקביעת מועד מזורז לשימוע בנסיבות אלו וזאת מאחר וההחלטה הסופית לעניין הפיטורים התקבלה לאחר שיחה נוספת עם התובע, מלבד השימוע.

התובע טען בנוסף כי הנתבעת לא הציגה בפניו את הראיות המבססות את החשד לגניבה, אולם זו טענה כי היא הייתה מנועה מלעשות כן על מנת שלא לפגוע בחקירת המשטרה ובכל אופן, קבע בית הדין כי בנסיבות אלו, אין פגם בכך שהנתבעת לא הציגה בפני התובע את הראיות אשר ביססו את חשדה.

לעניין דרישת התובע להשלמת הפרשות לפנסיה ולפדיון ימי חופשתו, הכריע בית הדין כי דרישת התובע לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה נדחית ומנגד, דרישתו לפדיון ימי חופשה שלא מומשו התקבלה בהתאם לערך היום של העובד אשר עמד על 370 ₪  לטענת הנתבעת ולא לפי ערך היום שטען לו התובע אשר עמד על 468 ₪.

לעניין התביעה שכנגד אותה הגישה הנתבעת כנגד התובע ובה היא עתרה לתשלום פיצוי  עבור הנזק שגרם לה האחרון, נקבע כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה לפיה הסחורה המופיעה ברשימת החוסרים של החברה היא זו שנגנבה במלואה ע”י התובע וכן לא הוכיחה את שווי הסחרה שנגנבה ואת סכום הנזק, לכן התביעה שכנגד נדחתה.

לסיכום

בסופו של דבר, על פי פסק דין זה, אנו למדים כי כאשר נפסק כי עובד אכן ביצע עבירה פלילית כמו גניבה במקום העבודה ופוטר בגינה, בהחלט ייתכן מצב בו בית הדין יפסוק שלילת פיצויים להם היה זכאי העובד במצב רגיל של פיטורין, בחלקם או במלואם בהתאם לנסיבות.

יום שבת, 22 באוקטובר 2022

בחירות 2022

 

נושא התשלום ביום הבחירות הפך להיות רלוונטי במיוחד בשנתיים האחרונות בעקבות ריבוי מערכות הבחירות.

במאמר זה נדון בסוגיות העולות מנושא זה ובהוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים לעניין.

חקיקה בנושא בחירות 2022

סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת קובע כי: “יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם.”

בנוסף לכך, חוק הבחירות לכנסת (להלן: החוק) קובע בסעיף 71 א:”לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לעניין סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות.”

הודעה בדבר שבתון ביום הבחירות

  1. עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, וכן, לצרכי יום הבחירות בלבד, עובדי המפלגות, מי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות.
  2. שירותי תחבורה חניונים ותחנות דלק.
  3. בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.
  4. מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.
  5. שירותי התקשורת.
  6. מפעלי מים וחשמל.
  7. אספקת דלק והעברתו.
  8. תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.
  9. עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
  10. הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.
  11. חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 14:00 בצהריים (עד 8 שעות).
  12. אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
  13. בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
  14. כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.
  15. שירותי קבורה.
  16. מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים בסעדים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט-1969 וחקיקת המשנה מכוחו וחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי”ט-1959 וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.
  17. שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

להלן קישור לעמוד זה: בחירות 2022

מהי הועדה המרכזית?

ההגדרה של הועדה המרכזית סעיף 15(א) לחוק מגדיר מהי הועדה המרכזית כך:”(א) לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה.”

חברי הועדה יקבעו על מי תחול הגדרת “שירותים ציבוריים” אשר יפעלו כסדרם, כמוזכר וכמפורט לעיל ההחלטה לגבי הבחירות ה25 מפורטת באתר.

בנוסף לכך, לגבי סוגיית הזכאות ליום שבתון לעובד ותקופת הותק שעל העובד לצבור בכדי להיות זכאי ליום השבתון סעיף 136 לחוק הבחירות קובע כך:” עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת.”

לגבי הגדרת הותק של 14 ימים אין קביעה האם מדובר ב14 ימי עבודה או ב14 ימים בהם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק הדבר נתון לפרשנות.

אם כן, עובד אשר לא עובד בשירותי תחבורה ו/או בשירות ציבורי ואשר יש לו ותק של שבועיים לפחות זכאי ליום שבתון ביום הבחירות, קרי: לקבל תשלום מלא מבלי להגיע לעבודה.

פסיקה בנושא

אין איסור להעסיק עובד ביום הבחירות אך מהפסיקה עולה כי יש צורך בהסכמת העובד כך מפס”ד סע”ש 25590-04-16 ינאי ריין נ’ אחים נתן עבודות הנדסה בנאיות בע”מ:

“החוק אינו דן במצב שבו העובד עבד ביום הבחירות לכנסת והוא אינו אוסר על עובדים אשר הסכימו לכך, לעבוד ביום הבחירות.”

בנוסף, לגבי התשלום על עבודה ביום זה כך נקבע בפס”ד תע”א 1995-07 בנימין נ’ עמותת זבחי כי אין זכאות לתשלום של 200% בגין עבודה ביום זה.

לעומת זאת בפס”ד ד”מ 1990/01 ששון משה נ’ ר.ד. בניין שלם נקבע כך:” התובע, טען בתביעתו כי עבד ביום הבחירות, לפי דרישת מנהל הנתבעת ושולם לו כיום עבודה רגיל. הנתבעת בסיכומיה (עמ’ 37 ש’ 23), טענה כי לא הייתה שום סיבה שיקבל 200% על תביעתו (הכוונה כנראה לעבודתו).

סעיף 10, לחוק יסוד הכנסת קובע כי יום הבחירות יהיה יום שבתון. מכאן מתחייב כי אין להעסיק את העובדים למעט בשירותי התחבורה ובשירותים הציבוריים. מאידך, אם הועסק עובד, ביום השבתון, הרי שסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [ נוסח משולב] תשכ”ט-1969, קובע כי עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים לפני יום הבחירות (וכך היה התובע), ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. משמעו של דבר, כי אם אכן ניתן היה לתובע יום השבתון, היה מקבל בעדו את שכרו הרגיל ומשחויב בעבודה, זכאי הוא לתשלום בגין יום השבתון ובגין העבודה באותו יום, דהיינו, כפל תשלום.

הנתבעת שילמה לתובע על פי עדותו וכעולה גם מטענותיה בשיעור של שכר יום עבודה אחד אחד בלבד בגין עבודה באותו יום. לכן, זכאי הוא לסכום של 438 ₪ השווה לערך יום עבודה אחד שלם, נוסף”

לפיכך ניתן לראות כי העובד אשר עבד ביום הבחירות אומנם קיבל שכר בגין עבודתו אך היה זכאי לתשלום של 200% ולכן זכאי להפרש בשיעור של יום עבודה נוסף, נמצאנו למדים כי הדין הוא שיש זכאות ל200% בגין עבודה ביום זה.

בנוסף לכך בפס”ד ד”מ 8286/04 קוזמינסקי עדנה נ’ ח.מרחב בע”מ נקבע כי תשלום בגין עבודה ביום זה עומד על 200%.

יש לציין כי מדובר בפסיקות אזוריות.

עוד יצוין כי ידועים מקרים של תשלום בשיעור 150% בגין יום הבחירות אך הנוהל שהתקבע בפסיקות בתי הדין לעבודה קובע כי התשלום בגין עבודה ביום זה הינו בשיעור של 200%.

הוראות נוספות

חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה),. התשפ”ב-2022. ספר החוקים 2982, א’ בתמוז התשפ”ב, 30.6.2022. 

קובע כי עובד זר בענפים הבאים: מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות, תעשיה וכן עובד זר אשר מועסק בסיעוד ע”י יחיד שעובד בבחירות יהיה זכאי לשכרו הרגיל.

בנוסף לכך עובד זר בענפים אלה אשר אינו עובד והתבקש לעבוד ביום הבחירות לא יהיה זכאי כלל לשכר, לעומת זאת ככל ונעדר בגין אחת מהסיבות הבאות יהיה זכאי לתשלום:

מחלה, חופשה, ימי חג, מנוחת פיצוי, חלף מנוחה שבועית, אבל, היעדרות מותרת לפי חוק עבודת נשים.

בנוסף, ככל וקיימות זכויות מכוח צו הרחבה, חוזה אישי או הסכם קיבוצי אלה יישארו שרירות וקיימות.

סוגיות נוספות בנושא –מענה לשאלות המתעוררות בעקבות יום הבחירות

מה קורה לגבי עובד בחל”ת?

החוק אינו מסדיר את נושא החל”ת יחד עם זאת, בתקופת החל”ת יחסי העבודה מושהים כך שבימי חל”ת אין זכאות לדמי מחלה, חופשה וכולי באותו האופן גם יום השבתון מכוח היקש לא אמור להיחשב  בתקופה זו ולכן בתקופת החל”ת אין זכאות לגמול על יום שבתון.

פנסיה: האם יש זכאות להפרשות בגין יום זה? 

אין קביעה חד משמעית בנושא, יחד עם זאת ניתן לראות בתשלום בגין יום זה כ”חלף שכר” על בסיס קביעות בתי הדין שהגדירו תשלום עבור חגים כחלף שכר בנוסף לקביעות בחוק חופשה שנתית ובחוק דמי מחלה אשר קבעו כי חופשה ומחלה דינם כדין שכר ועל כן יש להפריש בגינם לפנסיה.

פרילנסרים/עצמאים האם גם הם זכאים ליום שבתון/תשלום 200%? 

החוק מגדיר זכאות ליום שבתון לעובדים ההבחנה בין עובדים לכאלה שאינם מוגדרים כעובדים קיימת בפסיקה אשר הגדירה מבחני עזר שונים לעניין זה, קיימים שני מבחנים עיקריים לנושא: מבחן ההשתלבות, קרי האם העובד השתלב בעסק בצורה מלאה ומבחן הפיקוח והמרות-האם היה פיקוח אל מול העובד, מעקב אחר עבודתו ומרות, קרי מנהל מעליו וכולי. ומבחנים משניים: כלי העבודה/מקום העבודה-מי מספק את מקום העבודה ו/או את כלי העבודה שבאמצעותם משתמשים לצורך העבודה. מסגרת שעות העבודה- האם יש קביעות חד משמעיות לגבי שעות עבודת העובד וכולי. זכויות סוציאליות-האם שולמו לעובד/לא עובד זכויות סוציאליות כולל פנסיה, חופשה ועוד. ככל שיותר מבחנים מתקיימים הנטייה לראות במועסק כעובד וככזה יחולו עליו הזכויות כולל הזכות ליום שבתון, ככל והמועסק לא מוגדר כעובד לא תהיה לו זכאות כזו.

לגבי עובדי משמרות אשר לא היו אמורים לעבוד ביום זה, האם זכאים? 

אין קביעה חד משמעית בנושא, יחד עם זאת החוק מגדיר את יום הבחירות כיום שחל בין השעות 7 בבוקר ל22 בלילה כך קובע סעיף 72 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] תשכ”ט-1969:

“(א)  הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, אך בישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350 תהיה הקלפי פתוחה מ-8 בבוקר עד 8 בלילה; הקלפי תיסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה.”

לכן ניתן לראות בעובד אשר היה אמור לעבוד בחלק מזמן זה ככזה שזכאי ליום שבתון.

מה הזכויות של בני נוער ביום זה?

ככלל בני נוער זכאים לזכויות כעובדים לכל דבר, אלא אם כן יש החרגה בחוק/בתקנות לעניין זכאות מסוימת כך למשל לגבי נושא שכר המינימום שהינו מופחת אצל בני נוער ביחס לעובדים שאינם בני נוער, כמוסדר בתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ”ח-1987.

לגבי יום הבחירות כיום שבתון אין החרגה כזו ועל כן גם בני נוער זכאים ליום שבתון בגין יום זה וככל וקיימת זכאות לתשלום של 200%  בעת עבודה זכאות זו עומדת גם לבני נוער.

מהו אורך יום השבתון? 

כפי שפורט לעיל הפרשנות לפי חוק הבחירות לכנסת הינה כי יום זה חל בין השעות 7 בבוקר ל22 בערב.

יחד עם זאת סעיף 3 לחוק הפרשנות קובע כי אורך יום מלא הוא מחצות ועד חצות.

כך כלשון החוק:

“יום” – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו;”

על כן, הדבר נתון לפרשנות.

חישוב ערך יום 

סוגיה נוספת שעולה מהעניין היא כיצד יש לחשב ערך יום לצורך תשלום לעובד אשר שהה בשבתון ו/או אשר עבד ביום זה.

לגבי עובד חודשי שכרו לא משתנה ככל ולא עבד ביום זה כיוון שהדבר יחשב כאילו המשיך לעבוד, ככל ועבד ביום זה לגבי התוספת אין קביעה חד משמעית בעניין אך בדרך ההיקש נהוג לחשב ערך יום לעובד חודשי כשכר חלקי מספר הימים בחודש, אם כי קיימת פרשנות שמדברת על שכר לחלק למספר ימי העבודה בחודש.

לגבי עובד יומי/שעתי אין קביעה יחד עם זאת ככלל ההתייחסות לחישוב ערך יום לעובד שעתי (מחלה, חופשה, עמלות) הינה לפי ממוצע שלושת החודשים האחרונים או ממוצע 12 החודשים האחרונים של עבודתו.

לסיכום

יש להכיר את נושא יום הבחירות והשלכתו על העובדים ועל יחסי עובד-מעסיק, כפי שמפורט במאמר ישנן עדיין סוגיות שאינן מוסדרות בחוק ו/או בפסיקה ונתונות לפרשנות.