קול המס – שרותי שכר, תפעול פנסיוני, חשבונאות ומיסוי

יום ראשון, 10 בספטמבר 2023

מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה

ניכו כספים משכרם של עובדיהם מבלי להעבירם לקרנות הפנסיה

עיצומים כספיים וכתבי אישום עיצומים כספיים וכתבי אישום כנגד מעסיקים שניכו כספים משכרם של עובדיהם מבלי להעבירם לקרנות הפנסיה. מדובר בשתיים מהעבירות החמורות בדיני עבודה:

קרא עוד »

מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה

מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה פועל ליישום הוראות חוקי העבודה במדינת ישראל. חוקי העבודה עליהם אמון אגף אכיפת חוקי עבודה, הם חוקי מגן, המהווים את

קרא עוד »

קנס פלילי של 100,000 ₪ לחברה שסיפקה שירותי ניקיון ואבטחה ללא רישיון כחוק

בעקבות פעילות מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה חקירה מאומצת של האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה הביאה להגשת כתב אישום, שבעקבותיו הורשעו חברת אבטחה ושמירה

קרא עוד »

פעילות אכיפה הביאה להרשעות בפלילים ולקנסות של עשרות אלפי שקלים

האגף לאכיפה פלילית בעקבות ביקורות שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה, הוגשו כתבי אישום לבית הדין לעבודה שהובילו לסדרת הרשעות פליליות. ביקורות

קרא עוד »

תגיות
אכיפה (5) אפליה (15) בודק שכר (12) בודק שכר מוסמך (11) ביטוח לאומי (22) ביטוח פנסיוני (5) בני נוער (6) גיל פרישה (5) דיני עבודה (17) דמי הבראה (7) הוצאות נסיעה (4) העסקת בני נוער (4) זכויות סוציאליות (4) זכויות עובד (5) זכויות עובדים (25) חופשה שנתית (5) חופשת לידה (5) חוק עבודת נשים (5) חקיקה (4) חשב שכר (8) ימי מחלה (4) מניעת אפליה בעבודה (5) מס הכנסה (9) מעסיקים (6) ניהול שכר (8) עבודה בחגים (5) עיצומים כספיים (4) פיטורים (30) פיצויי פיטורים (8) פיצוי פיטורים (6) פנסיה (4) פסקי דין (15) פערי שכר (4) פרישה (4) צווי הרחבה (6) קבלה לעבודה (6) קורונה (4) שוויון הזדמנויות בעבודה (4) שימוע (9) שכר (10) שכר מינימום (9) שעות נוספות (5) תלוש שכר (8) תנאים סוציאליים (4) תנאי קבלה לעבודה (4)

יום רביעי, 30 באוגוסט 2023

שנה טובה

יום שני, 28 באוגוסט 2023

מכללת קול המס - קורס חשבי שכר

קול המס - מיקור חוץ תלושי שכר

עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2023

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

הזכות לפרטיות העובד אל מול רצון המעסיק להגן על העסק שלו

אוגוסט 28, 2023

הזכות לפרטיות הינה זכות המוכרת בחוק יסוד: “כבוד האדם וחירותו” ובחוק להגנת הפרטיות.

מאת: עו”ד מור פפיר כהן

הזכות לפרטיות

עקרון מנחה בזכות לפרטיות, הוא עיקרון ההסכמה/אי הסכמה של האדם, ובפרט של עובד, לפגיעה בפרטיותו. משמע, לאדם אמורה להיות שליטה באשר למידע הנוגע אליו, ועליו להחליט באופן מודע האם הוא מסכים לפגיעה בזכות זו או לא.

איזון

כאשר מעמידים את הזכות לפרטיות אל מול אינטרס המעסיק, עולה השאלה מהו האיזון שבין זכות המעסיק לעקוב אחר עובדיו, אל מול זכותו החוקתית של העובד לפרטיות וכן, מהן הפעולות אותן מותר למעסיק לבצע על מנת לשמור על האינטרס העסקי שלו מבלי לפגוע בזכות לפרטיות של העובד.

במידה ובכוונת המעסיק לבצע פעולות אשר עלולות להוות פגיעה בזכות זו עליו ליידע את העובד בגין אותן פעולות ולחדד לו את משמעותן וכמו כן, יש לוודא כי הפגיעה הינה מידתית, סבירה ומאוזנת וכי המעסיק לא משתמש בעליונותו לצורך פגיעה בפרטיות העובד.

פסקי דין

בפס”ד ס”ע 30929-12-10 אסכנדר סלמאן נ’ רו”ח איהאב עליימי, נקבע כי צילום העובד במקום העבודה ללא הסכמתו או ידיעתו, מהווה נסיבה שבה אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו, כלומר, העובד יהיה זכאי להתפטר בדין מפוטר במקרה כזה וזאת לפי ס’ 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

בפס”ד (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש נ’ עיריית קלנסוואה, נקבע כי דרישת המעסיק לחייב את עובדיו למסור טביעת אצבע לשם רישום שעות נוכחותם בשעון נוכחות ביומטרי, מהווה פגיעה בזכות לפרטיותם. כאשר אין בחוק הוראה המתירה למעסיק לדרוש מעובדיו אצבע לצורך שימוש מערכת הנוכחות שכזו ולא ניתנה הסכמת העובדים לעניין מדעת וברצון חופשי, אסור למעסיק לדרוש מעובדיו טביעת אצבע וזאת לצורך שימוש בשעון נוכחות ביומטרי.

לעומת זאת, בפס”ד ת”א 28812-05-11, נקבע כי התקנת תוכנת מעקב בטלפון הסלולארי אשר ניתן לעובד מטעם המעסיק בשעות העבודה, ללא שמירת התוכן במאגר מידע ולמטרת פיקוח על העובד, מהווה פגיעה מאוזנת בזכות לפרטיות ואינה מזכה בפיצויים בגין הפרת הפרטיות.

ניתן להסיק כי המטרה היא לאפשר למעסיק להגן על העסק שלו וכן גם על עובדיו בדרך טכנולוגית נגישה, חדישה ומיטבית על אף ההיתכנות לפגיעה בפרטיות עובד (תוך הדגשה לכך שהפגיעה חייבת להיות מאוזנת, מידתית בידיעת והסכמת העובד).

לסיכום

הזכות לפרטיות על פניו ברורה, אך היא ניתנת לפרשנות. על שני הצדדים (המעסיק והעובד) להיות ערניים ולדאוג לאיזון תמידי, תוך דגש מצד המעסיק להימנע מחדירה לפרטיות עובדיו, ולשמור על סביבת עבודה נעימה ואילו מצד העובד, לשמור על סביבת עבודה אמינה תוך הבנה כי על המעסיק להשתמש באמצעים טכנולוגיים וזאת על מנת לשמור על העסק שלו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

מתן הלוואה לעובד

אוגוסט 28, 2023

כיום, יותר ויותר מעסיקים נוהגים להעניק הלוואות בתנאים נוחים לעובדיהם, מתוך רצון המעסיק להטיב עם עובדיו.

מאת: עו”ד מור פפיר כהן

הלוואה לעובד

הלוואה לעובד, הינה הטבה החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי, וביטוח בריאות. מכיוון שמדובר בהטבה שנותן המעסיק לעובד, תנאי ההלוואה, גובה הריבית ותקופת החזר ההלוואה נקבעים ע”י המעסיק.

תנאי ניכוי ההלוואה משכר העובד:

ראשית, סעיף 25א(6) לחוק הגנת השכר תשי”ח 1968, קובע כי אין לנכות יותר מרבע משכרו של העובד אשר לקח את ההלוואה ובלבד שישנה התחייבות בכתב מהעובד למעסיק לעניין זה.

בנוסף, בהתאם לסעיף 25ב לחוק הגנת השכר, אם העובד סיים את העסקתו אצל אותו מעסיק ולא משנה מהי הסיבה, רשאי המעסיק לנכות מהשכר האחרון של העובד את יתרת ההלוואה שלקח ללא הגבלת סכום ובלבד שהחוב אינו שנוי במחלוקת.

שיעור הריבית

סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, קובע כי כאשר מעסיק נתן לעובד הלוואה ללא ריבית כלל, או הלוואה בריבית הנמוכה מהריבית הקבועה בפקודת מס הכנסה, אזי הפרש הריבית יוגדר כהכנסת עבודה החייבת אף היא במס.

בהתאם לתקנות מס הכנסה בדבר קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, במידה ומדובר בהלוואה בסכום של מעל 8,400 ₪ נכון לשנת 2023, על העובד לשלם מס רק במידה והריבית השנתית על ההלוואה אינה עולה על 3.87%. החיוב במס, יחול גם על הלוואה עומדת, כלומר, הלוואה שבגינה העובד אינו משלם החזרים במשך תקופה מסוימת.

ניהול מערכת חשבונות

ס’ 2(4) לפקודה, מפרט מתי ישנה חובה לנהל מערכת חשבונות. לפי סעיף 2(4) הלוואה שניתנת לעובד אינה נחשבת כהכנסה המצריכה ניהול חשבוניות ועל כן, אין צורך בהוצאת חשבונית והוספת מע”מ. מכאן, עולה השאלה מתי צריך המעסיק לעשות זאת?

ישנן שתי סיטואציות אשר בגינן על המעסיק להוציא חשבונית:

כאשר ההלוואה תיחשב כעסקה.
כאשר המעסיק עושה הפרדה בין הקרן לריבית ההלוואה וזוקף זאת כהכנסה.

*במידה והמעסיק הינו מלכ”ר או מוסד כספי, ההלוואה שהוא נותן לעובדיו פטורה מתשלום מע”מ.

לסיכום, נראה כי עובדים רבים מגלים עניין רב בלקיחת הלוואה ממקום עבודתם.

יש לשים לב כי על המעסיק לערוך לעובד הסכם הלוואה בכתב בכדי למנוע אי הבנות או מחלוקות בנוגע לתנאי ההלוואה, גובה הריבית ותקופת החזר ההלוואה.

חוק הגנת השכר, תשי”ח-1958

העסקת עובדים עם מוגבלות

אוגוסט 28, 2023

חוקי העבודה במדינת ישראל חלים על כלל העובדים במשק וביניהם גם עובדים שהם בעלי מוגבלות. נושא העסקת עובדים עם מוגבלויות, מוסדר גם בחקיקה, צו הרחבה שלגביו יפורט בהמשך ותקנות נוספות המקנות לעובדים אלו זכויות נוספות בנוסף על אלו החלות על כלל העובדים בישראל.

מאת: עו”ד רינת טבאי

העסקת עובדים עם מוגבלויות

להלן נסקור את חובותיו של מעסיק במגזר הפרטי בהעסקת עובדים עם מוגבלויות:

ייצוג הולם

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח 1998 (להלן: חוק השוויון), קובע שמעסיק שיש לו 25 עובדים לפחות, חייב לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות בקרב עובדיו, בין היתר באמצעות ביצוע התאמות במקום העבודה. בחודש יוני 2014 פורסם צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות (להלן: “צו ההרחבה“), אשר מקים חובה כלפי מעסיק פרטי אשר מעסיק 100 עובדים ומעלה (בענף הבניין ישנם תפקידים שלא ייכללו במניין העובדים) לדאוג לייצוג הולם בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו.

משנת 2016 בהתאם לעדכון צו ההרחבה, המעסיק מחויב בייצוג של 3% של עובדים עם מוגבלות מכלל העובדים הקיימים. על המעסיק להראות כי נקט בצעדים לטובת העסקת אנשים עם מוגבלות, וכן, חלה עליו החובה למנות אחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות (זה יכול להיות עובד מיוחד שיוקצה לנושא זה או עובד קיים שאחריות זו מתווספת אליו) וזאת על מנת לשלב את אותם עובדים באופן מיטבי וראוי במקום ובמעגל העבודה.

כמו כן, על האחראי לתעסוקה להוות כתובת לפניות מצד העובדים וגם לתת מענה מקצועי למעסיק.

התאמות מיוחדות במקום העבודה

בנוסף על האמור, מעסיק נדרש להתאים את מקום העבודה והתנאים לעובד עם מוגבלות לפי צרכיו, לרבות התאמת סביבת העבודה, הציוד, שעות העבודה נהלי העבודה וכדו’ וזאת על מנת שעובד בעל מוגבלות יוכל לעבוד כשאר העובדים. כדי לקבוע את ההתאמות הנדרשות, יש לקבל מהעובד אישור מגורם מטפל לגבי אלו התאמות נדרש לבצע לצורך ביצוע עבודתו.

יודגש כי, כאשר ההתאמות פוגעות במהות התפקיד, או במקרה בו ההתאמות דורשות מהמעסיק מעל ומעבר וזה בבחינת “נטל כבד מדי” ובלתי סביר בנסיבות העניין, פרמטר אשר על פי חוק השוויון ייבחן לפי מספר היבטים, אזי המעסיק לא יהיה מחויב לבצע את ההתאמות הנדרשות.

מימון בהשתתפות המדינה

בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס”ו-2006, מעסיקים פרטיים זכאים להשתתפות מטעם המדינה במימון ההתאמות הנדרשות עקב מגבלותיו של עובד המועסק לפחות בשליש משרה לתקופה של 12 חודשים מינימום. על המעסיק להגיש בקשה לעניין זה ושיעור ההשתתפות יקבע בהתאם לסוג ההתאמה.

שכר מינימום מותאם

בנוסף לכך, במידת הצורך יקבעו התאמות גם לעניין השכר ותהיה אפשרות למעסיק לשלם פחות משכר המינימום בכפוף לעמידה בתנאים. תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת) (להלן: “תקנות שכר“), קובעות כי עובד עם מוגבלות שיכולת עבודתו פחותה ועבודתו מותאמת ליכולתו, זכאי להתאמות גם בעניין השכר ויקבל שכר מינימום מותאם לפי ס’ 4 לתקנות השכר בהתאם לדרגות השכר שנקבעו על פי אחוזי כושר העבודה, להלן טבלת שיעורי שכר המינימום המותאם:

שיעור יכולת עבודה	שיעור השכר משכר המינימום	שכר חודשי	שכר שעתי (בחישוב תקן של 182 שעות חודשיות)
19%-30%	30	1671.53	9.18
30%-40%	40	2,228.7	12.24
40%-50%	50	2,785.88	15.30
50%-60%	60	3,343.05	18.36
60%-70%	70	3,900.22	21.42
70%-80%	80	4,457.4	24.49
מעל 80%	100	שכר מינימום מלא	30.61

לצורך ביצוע התאמות בשכר יש להגיש את הבקשה למטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, האבחון ייקבע ע”י מאבחנות מוסמכות. לפי ס’ 9 לתקנות שכר, בתקופת הביניים שבין הגשת טפסי הבקשה לקביעת שכר מותאם ועד רגע ההחלטה, המעסיק רשאי לשלם לעובד שכר בשיעור אחת ממדרגות השכר הקבועות בתקנות השכר ובלבד שהוסכם כך בין המעסיק ובין העובד או מי שהוסמך לפעול בשמו.