יום שבת, 26 ביוני 2021
קול המס
יום שבת, 12 ביוני 2021
הפסקות בעבודה
הוראות והנחיות לגבי הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים, הפסקה למנוחה ולארוחה, הפסקה לצורך תפילה, הפסקה לצורך שימוש בשירותים.
הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים
בין יום עבודה למשנהו יש לקיים הפסקה של שמונה שעות לפחות.
הפסקה למנוחה ולארוחה
מעסיקים נדרשים לאפשר לעובדים הפסקה למנוחה ולארוחה במהלך יום העבודה. לעניין הזכות להפסקה למנוחה ולארוחה, קיימת הבחנה בין שני סוגי עובדים:
1. עובדים המועסקים בעבודת כפיים:
לפי החוק, עובדים המועסקים בעבודת כפיים זכאים להפסקה ביום עבודה הכולל 6 שעות או יותר.
2. עובדים שאינם מועסקים בעבודת כפיים:
לפי היתר כללי של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עובדים המועסקים בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאים להפסקה:
- במקום שנהוג בו שבוע עבודה מקוצר – ביום עבודה הכולל יותר מתשע שעות.
- במקום שלא נהוג בו שבוע עבודה מקוצר – בימים א' עד ה', ביום עבודה הכולל יותר משמונה שעות.
- ביום שלפני המנוחה השבועית, או לפני מנוחת חג – ביום עבודה הכולל יותר משבע שעות.
זמן ההפסקה למנוחה ולארוחה ותנאיה
עובדים הזכאים להפסקה למנוחה ולארוחה זכאים, במהלך השבוע (בימים א' עד ה'), להפסקה של שלושת רבעי שעה או יותר, שמתוכה לפחות חצי שעה רצופה. ביום שלפני המנוחה השבועית או לפני חופשת חג, זכאים העובדים להפסקה של חצי שעה לפחות.
בעת הפסקה של חצי שעה או יותר, רשאים העובדים לצאת ממקום העבודה, אלא אם כן נוכחותם במקום העבודה הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו והמעסיק דרש מהעובדים להישאר במקום העבודה.
זמן ההפסקה לא נמנה על שעות העבודה. עם זאת, אם נדרשים העובדים להישאר במקום העבודה במהלך ההפסקה, יחשב זמן ההפסקה לחלק משעות העבודה.
הפסקה לצורך תפילה
עובדים רשאים להפסיק את עבודתם לצורך תפילה בהתאם לדרישות דתם. לפי היתר שניתן על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעקבות המעבר לשעון קיץ, עובדים זכאים לאחר לעבודה לצורך תפילה בתנאים הקבועים בהיתר, בתנאי שישלימו את זמן האיחור.
הפסקה לצורך שימוש בשירותים
עובדים זכאים להפסיק את עבודתם לצורך שימוש בחדר השירותים, בהתאם לצרכיהם.
אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות.
שימו לב
זכויות העובד באתר זה הן זכויות המינימום לפי החוק בלבד. ייתכן ויש לך זכויות נוספות: 1) מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה – החל על הענף או מקום העבודה; 2) מכוח ההסכם האישי שבינך לבין מעסיקך. לייעוץ אם חל עליך הסכם קיבוצי ענפי או מפעלי – ניתן לפנות ליחידה ליחסי עבודה. לידיעתך – דף מידע זה מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
היתרים כלליים להפסקות בעבודה
יפ 6663 – היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה לשם תפילה
יפ 3599 – היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים
יפ 2290 – היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים
יפ 1046 – היתר כללי בדבר הפסקה שלא תעלה על מחצית השעה
תגיות
יום שבת, 5 ביוני 2021
עיצומים כספיים והתראות מינהליות
התראה מינהלית
ממונה עיצומים רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.
בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.
התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.
מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מסיבות אלה: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.
ממונה עיצומים שקיבל בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.
בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה, אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת.
עיצום כספי
החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות.
הטלת עיצום כספי על מעסיק
ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.
מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.
בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.
הטלת עיצום כספי על מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד
מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד, חייב לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרה של הוראות שבחוקי העבודה, המפורטות בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה. בנסיבות בהן המעסיק הפר הוראות כאמור, ניתן לנקוט כנגד המנכ"ל באכיפה מינהלית, כלומר: להטיל עליו עיצום כספי. זאת לאחר שממונה עיצומים, מסר למנכ"ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת הפרה או למניעת הישנותה, תוך פרק זמן שיצוין בהתראה, ולמרות ההתראה לא ננקטו, אצל המעסיק, האמצעים שצויינו בהתראה.
העיצום הכספי שאותו ניתן להטיל על המנכ"ל הוא בשיעור של 50% מסכום העיצום שניתן היה להטיל, עקב אותה הפרה, על מעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצורך עסק, אלא אם כן הוכיח המנכ"ל כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו.
את סכום העיצום הכספי שיש להטיל על מנהל כללי של תאגיד, ניתן להפחית בשיעורים אלה:
- בשיעור של 20% – אם ממונה עיצומים שוכנע שהמנהל הכללי נקט אמצעים להפסקת ביצוע ההפרה על ידי התאגיד או למניעת הישנותה.
- בשיעור של 25% – אם ממונה עיצומים שוכנע, באישור היועץ המשפטי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין.
ניתן להפחית את העיצום שיוטל על המנהל הכללי של התאגיד בשיעור של 45% לכל היותר, גם בנסיבות בהן מתקיימות שתי נסיבות המאפשרות הפחתה של העיצום הכספי.
הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
ממונה עיצומים, מוסמך להטיל עיצום כספי גם על מזמין שירות שחלה עליו אחריות אזרחית, לאחר שנמסרה לספק השירות הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי. זאת לאחר שממונה עיצומים הודיע למזמין השירות בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות יפעל לביטול ההסכם עם קבלן השירות ולחילוט, כלומר מימוש, הערובה שנתן הקבלן, תוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, תימסר לו הודעה כל הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
את סכום העיצום הכספי שיש להטיל על מזמין השירות ניתן להפחית בשיעורים אלה:
(א) בשיעור של 50%, אם מזמין שירות הסתמך על בדיקות תקופתיות, כמשמעותן בסעיף 45 לחוק, שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, שלפיהן קוימה בידי המעסיק החובה שהופרה
(ב) בשיעורים הנוגעים להפחתה בשל התחשבות במחזור, כמפורט לעיל.
סכומי העיצום הכספי
החוק להגברת האכיפה קובע שלוש רמות של עיצומים כספיים, בהתאם לסוג העבירה, ולגבי כל אחת מהרמות, נקבע סכום נמוך יותר המתייחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי:
- הרמה הראשונה – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק א' של התוספת השניה שבחוק, כגון: החובה לנהל פנקס חופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או החובה לקבוע תקנון לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
- הרמה השניה – חלה לבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ב' של התוספת השניה שבחוק, כגון: אי מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או הפרת החובה לשלם גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951.
- הרמה השלישית – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ג' של התוספת השניה שבחוק, כגון: איסור הלנת שכר לפי החוק להגנת השכר, התשי"ח – 1958, אי הפרשות לפנסיה לפי צווי הרחבה לפנסיה חובה, או אי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987.
הפרשי הצמדה וריבית עקב אי תשלום העיצום הכספי במועד
לעיצום כספי שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית, עבור התקופה שמהיום שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל.
עדכון סכום העיצום הכספי
סכום העיצום הכספי מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לעליית המדד. להלן סכומי העיצום הכספי כפי שעודכנו מאז התקבל החוק.
מעסיק
שנה | גובה עיצום רמה א' | גובה עיצום רמה ב' | גובה עיצום רמה ג' |
---|---|---|---|
2012 | 5,000 ₪ | 20,000 ₪ | 35,000 ₪ |
2013 | 5,010 ₪ | 20,040 ₪ | 35,070 ₪ |
2014 | 5,010 ₪ | 20,420 ₪ | 35,740 ₪ |
2015 | 5,010 ₪ | 20,420 ₪ | 35,070 ₪ |
2016 | 5,010 ₪ | 20,420 ₪ | 35,070 ₪ |
2017 | 5,040 ₪ | 20,160 ₪ | 35,280 ₪ |
2018 | 5,050 ₪ | 20,220 ₪ | 35,380 ₪ |
2019 | 5,120 ₪ | 20,460 ₪ | 35,800 ₪ |
יחיד המעסיק שלא למשלח ידו
שנה | גובה עיצום רמה א' | גובה עיצום רמה ב' | גובה עיצום רמה ג' |
---|---|---|---|
2012 | 2,500 ₪ | 10,000 ₪ | 17,500 ₪ |
2013 | 2,500 ₪ | 10,020 ₪ | 17,530 ₪ |
2014 | 2,550 ₪ | 10,210 ₪ | 17,870 ₪ |
2015 | 2,250 ₪ | 10,020 ₪ | 17,870 ₪ |
2016 | 2,250 ₪ | 10,020 ₪ | 17,870 ₪ |
2017 | 2,520 ₪ | 10,080 ₪ | 17,640 ₪ |
2018 | 2,530 ₪ | 10,110 ₪ | 17,690 ₪ |
2019 | 2,560 ₪ | 10,230 ₪ | 17,900 ₪ |
עיצום כספי מוגדל עקב הפרה נמשכת או חוזרת
- עקב הפרה נמשכת של הוראה שבחוקי העבודה, סכום העיצום הכספי גדל בשיעור של 2%, עבור כל יום שבו נמשכת ההפרה.
- עקב הפרה חוזרת של הוראה שבחוקי העבודה, שבוצעה תוך שנתיים ממועד ביצועה של הפרה קודמת שבגינה הוטל עיצום כספי, או שבגינה המעסיק הורשע בביצוע עבירה פלילית, מוכפל סכום העיצום הכספי.
עיצום כספי בסכום מופחת
ממונה עיצומים אינו רשאי להטיל עיצום כספי נמוך מהקבוע בחוק, אלא בתנאים ולפי הוראות שנקבעו בתקנות.
לפי התקנות ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי בשיעורים אלה:- בשיעור של 20% – אם המעסיק נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם בשלה, להנחת דעת ממונה עיצומים והיועץ המשפטי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה.
- בשיעור של 25% – אם המעסיק לא הפר את אותה ההוראה בחמש השנים שקדמו להפרה.
- בשיעור של 25% – אם המעסיק הוא יחיד המעסיק פחות מ-10 עובדים, וממונה עיצומים שוכנע, באישור היועץ המשפטי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות של המעסיק המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו במעסיק נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עמו.
- בשיעור של 30% – אם המעסיק הסתמך על בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדיו לחוקי העבודה, שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, שמונה לפי החוק, מהן עלה שהמעסיק קיים את החובה שהופרה.
- בשיעור של 40% – אם המעסיק לא הפר כל הוראה מהוראות התוספת השנייה לחוק בחמש השנים שקדמו להפרה, או אם המעסיק הפסיק את ההפרה בטרם פנה אליו ממונה עיצומים באותו עניין.
- ניתן להפחית את העיצום בשיעור של 50% לכל היותר, גם אם מתקיימות מספר נסיבות המאפשרות הפחתה של העיצום הכספי.
הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
בכל מקרה, בין אם הופחת סכום העיצום הכספי בהתאם לנסיבות המופיעות לעיל ובין אם לאו, ממונה העיצומים רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי המקסימלי כדלקמן בהתאם למחזור העסקאות כדלקמן:- למעסיק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח – גובה העיצום הכספי לא יעלה על 2.5% ממחזור העסקאות.
- למעסיק שמחזור עסקאותיו גבוה מ-10 מיליון ש"ח – גובה העיצום הכספי לא יעלה על 4.5% ממחזור העסקאות ואינו עולה על הסכומים הבאים: 2 מיליון ש"ח אם המחזור עד 100 מיליון ש"ח או 2.5 מיליון ש"ח אם המחזור מעל 100 מיליון.
דוגמא: עבור מעסיק שמחזור עסקאותיו עומד על 1,000,000 ₪, יהיה סכום העיצום המקסימאלי 25,000 ₪ (לפי החישוב: 1,000,000*2.5%= 25,000).
בכל מקרה, לא ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי אלא אם כן המעסיק המציא אישור של בודק שכר מוסמך שלפיו הוא הפסיק את ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי וכן תיקן את ההפרה, ככל שהיא ניתנת לתיקון.
לצורך הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות יש להגיש אישור על גובה מחזור העסקאות בשנת הכספים שקדמה למועד ההודעה על כוונת חיוב בהתאם לקבוע בתקנות.
תגיות
יום שלישי, 1 ביוני 2021
הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
תקופת ההודעה המוקדמת
תקופת ההודעה המוקדמת מחושבת בהתאם לוותק שצברו העובדים באותו מקום עבודה.
בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבת תקופת ההודעה המוקדמת, יש להביא בחשבון גם תקופות בהן העובדים רשאים להעדר מהעבודה עקב להיריון ולידה, לרבות עקב טיפולי פוריות או הפריה. זאת למעט תקופת היעדרות מעבודה ללא תשלום, שלא נקבע לגביה בחוק שהיא אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותק, כגון: תקופה שבה עובדים זכאים לשהות, בקשר ללידה, בחופשה ללא תשלום.
זכויות וחובות בתקופת ההודעה המוקדמת
ויתור על עבודת העובדים בתקופת ההודעה המוקדמת
מעסיקים רשאים להודיע לעובדים כי הם מוותרים על עבודתם בתקופת ההודעה המוקדמת, ובכך להביא לסיום את עבודת העובד באופן מידי. זאת בתנאי שישלמו לעובד את שכרו המלא עבור תקופה זו.
במקרה זה העובדים זכאים לשכר בעד תקופת ההודעה המוקדמת, ואם לא ניצלו את מלוא ימי החופשה השנתית שנצברו לזכותם, הם יהיו זכאים גם
בשונה מזכות העובדים לפדיון ימי חופשה שלא נוצלו, אין לעובד זכות, לפי חוק, לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו. יחד עם זאת, קיימים הסכמי עבודה והסכמים קיבוציים, שלפיהם זכאים עובדים המסיימים את עבודתם, לפדיון של ימי המחלה שלא נוצלו על ידם או לחלק מהם.
קיזוז חופשה שנתית מתקופת הודעה מוקדמת
אסור למעסיקים לכפות על עובדים לנצל, במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ימי חופשה שנצברו לזכותם, בין אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות.
עם זאת, ניתן לקזז מתקופת ההודעה המוקדמת חלק מימי החופשה שנצברו לזכות העובדים, העולים על 14 ימים. במקרה זה על המעסיקים להוכיח שהוצאת העובדים לחופשה נעשתה כדין, כלומר: שהמעסיקים קיזזו את חלק מימי החופשה מתקופת ההודעה המקודמת מסיבות ענייניות ובתום לב, כגון: מסיבות הקשורות בצרכי העבודה.
בכל מקרה עובדים רשאים לנצל חופשה שנתית שנצברה לזכותם, במהלך ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתקופת ההודעה המוקדמת לא יהיו חופפים לחופשה.
דוגמאות:
- אין לקזז ימי חופשה מתקופת ההודעה המוקדמת, אם המעסיק עושה כן רק על מנת להימנע מהחובה לשלם לעובד שכר עבור תקופת ההודעה המוקדמת בנוסף לפדיון ימי החופשה השנתית שלא נוצלו על ידי העובד.
- לעומת זאת, אם מקום העבודה נסגר עקב חופשה שנתית מרוכזת של כלל העובדים, יהא על העובד המפוטר לצאת לחופשה השנתית באותו זמן כיתר העובדים. כך ניתן להוציא את העובד לחופשה שנתית, אם הסתיים פרויקט שהעובד הועסק בו ואין עוד צורך בעבודתו.
ביטול הודעה מוקדמת
מעסיק שחזר בו מהודעה על פיטורים
אין תוקף להודעה של מעסיק כי חזר בו מהודעה על פיטורים, אלא אם העובדים הסכימו לביטול הפיטורים. עובדים שקיבלו הודעה על כך שהמעסיק חזר בו מהודעת הפיטורים, רשאים לראות בהודעת הפיטורים כתקפה, והם זכאים לפיצויי פיטורים.
יחד עם זאת, מעסיק רשאי לחזור בו מהודעה על פיטורים ולבטל את הפיטורים, אם הודעתו נתנה ב"עדנא דריתחא".
עובדים שחזרו בהם מהודעה על התפטרות
אין תוקף להודעה של עובדים כי חזרו בהם מהודעה על התפטרות, אלא אם המעסיק הסכים לביטול ההתפטרות.
מעסיק שקיבל הודעה על כך שהעובדים חזרו בהם מהודעת הפיטורים, זכאי לראות את הודעת העובדים על ההתפטרות כתקפה, ולהפסיק את העסקתם של העובדים.
יחד עם זאת, עובדים רשאי לחזור בהם מהודעה על התפטרות ולבטל את ההתפטרות, אם הודעתם נתנה ב"עדנא דריתחא".
הודעה על פיטורים או התפטרות שניתנה בעדנא דריתחא (בשעת כעס)
לפי הפסיקה, על מנת לקבוע שיחסי עבודה הסתיימו, נדרשת ודאות שההודעה על הכוונה לסיים את הקשר הינה חד משמעית ולא משתמעת לשתי פנים.
לפיכך, דברים שנאמרו בשעת כעס, כגון: במהלך ויכוח סוער, הנשמעים כפיטורים או התפטרות, אך לא מעידים על רצון אמיתי לפטר או להתפטר, לא יביאו בסופו של דבר בהכרח לסיום יחסי עבודה.
עובדים שהביעו, תוך זמן סביר, חרטה על התפטרות שעליה הודיעו בשעת כעס ללא כוונה כנה להתפטר, רואים את הודעתם כמבוטלת.
מעסיק, שבנסיבות אלה מסרב לקבל את העובדים בחזרה לעבודה, רואים בו כמי שפיטר את העובדים, והעובדים יהיו זכאים לפיצויי פיטורים.
כך גם מעסיק, שהביע חרטה, תוך זמן סביר, על פיטורים שעליהם הודיע בשעת כעס ללא כוונה כנה לפטר את העובדים, רואים את ההודעה כמבוטלת. עובדים, שבנסיבות אלה, מסרב לשוב לעבודה, יראו בו כמי שהתפטר וזכותו לפיצויי פיטורים עשויה להיפגע.
זכויות עובדים מבצע שומר החומות מאי 2021
מעסיקים יקרים,
נוכח המצב הביטחוני הרגיש ועקב רצף האירועים בימים האחרונים, עובדים רבים נאלצים להיעדר מהעבודה ועולות שאלות רבות בדבר הזכויות הניתנות במצב זה. לנוחיותכם שאלות ותשובות אשר עשויות לשפוך קצת אור על המצב המשפטי ולעשות סדר:
פיקוד העורף הורה על סגירת מערכת החינוך בישובים רבים, האם במצב זה העובד רשאי להיעדר מהעבודה נוכח העובדה כי עליו להשגיח על ילד?
חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, תשס"ו – 2006, קובע כי כאשר עובד נאלץ להיעדר בעקבות סגירת מערכת החינוך של ילדו בהנחית פיקוד העורף, חל איסור לפטר אותו. החוק תקף כאשר מדובר בילד עד גיל 14 או כאשר מדובר בילד בעל צרכים מיוחדים עד גיל 21. ההגנה מפני פיטורים תינתן להורה אחד:
- כאשר מדובר בהורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן מפני פיטורים.
- כאשר לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
- כאשר שני ההורים מגדלים את הילד, יהיה זכאי רק אחד ההורים להגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילד.
האם עובד שנאלץ להיעדר בעקבות סגירת מערכת החינוך יהיה זכאי לשכר ממעסיקו על אף שמקום עבודתו פועל במתכונת רגילה?
בחוק היבש לא קיימת התייחסות למצב זה, אולם במצבים בטחונים דומים בעבר, נקבעו הסכמים שאפשרו החזר חלקי של השכר לעובד במצב זה. אנו נמשיך לעקוב ונדווח ככל שיהיו עדכונים בנושא.
בנוסף, במצב שהמעסיק והעובד מסכמים על עבודה מהבית, העובד יהיה זכאי לתשלום שכר עבור עבודתו.
כאשר מקום העבודה נסגר נוכח המצב הביטחוני, העובד יהיה זכאי לשכר?
- כאשר פיקוד העורף הורה על סגירת מקום העבודה, כאמור בחוק אין התייחסות למצב זה ועל כן במצב כזה המעסיק אינו מחויב לשלם לעובד שכר בגין היעדרות זו.
- כאשר ההחלטה על סגירת מקום העבודה אינה הנחיה של פיקוד העורף, מעסיק יהיה רשאי לשלם שכר ו/או להחליט על "חופשה כפויה" ולנכות את ימי ההיעדרות של העובד ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר. יודגש כי מעסיק יכול להוציא עובד לחופשה כפויה רק בהתאם למכסת הימים הצבורה שעומדת לזכות העובד. בכל מקרה אחר המעסיק יהיה חייב בתשלום שכר לעובד על אף היעדרותו.
האם מעסיק יכול לפטר עובד שנעדר מעבודתו נוכח המצב הביטחוני?
- כאשר פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום העבודה, על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, וכאשר הוכרז מצב חרום בעורף, מעסיק אינו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה במצב זה.
- כאשר פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה, ומדובר בהחלטת העובד בעקבות חשש אישי, המעסיק יהיה רשאי לפטרו וכן לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שעומדת לזכות העובד.
האם מעסיק רשאי לפטר עובד שנקרא למילואים נוכח המצב הבטחוני?
חוק חיילים משוחררים קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים.
כמו כן, כאשר שירות המילואים עולה על יומיים רצופים, העובד יזכה להגנה רחבה יותר והאיסור לפטרו יחול למשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא בהיתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
האם מעסיק צריך לשלם לעובד אשר גויס למילואים?
חייל אשר גויס למילואים זכאי לקבל תגמול עבור שירותו התשלום מתקבל בגובהה שכרו הרגיל כצינור על ידי המעסיק ולאחר מכן באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
גובה התגמול תלוי בעיסוקו של החייל ערב יציאתו לשירות המילואים ומשך שירותו, והוא כפוף לכללי חישוב הקבועים בחוק הביטוח הלאומי.
האם עצמאי יהיה זכאי לפיצוי על אובדן הכנסותיו מכיוון שלא עבד?
אם נבחן מקרים דומים שהיו בעבר, נראה כי רשות המיסים העניקה לעצמאים שנפגעו נזק עקיף עקב המצב לתבוע פיצויים.
האם עובד יכול להעדר מהעבודה במפעל חיוני?
לפי חוק שרות עבודה בחרום ניתן לחייב עובדים להתייצב לעבודה בחרום, כל שכן והעובד יעדר מהעבודה, היעדרות זאת יכולה להיות עילה לפיטורים ואף פלילית
אם מקום העבודה פתוח ועובד לא מתייצב לעבודה מכיוון שהוא פוחד?
אסור לפטר עובד אשר הוראות כוחות הביטחון אוסרות עליו לעבוד, על כן לפי שעה הוא לא יהיה זכאי לשכר,
במצב שהושגה הסכמה ספציפית עם המעסיק ו/או הוסדרו תקנות שיחייבו את המעסיק לשלם לעובד שכר, אז העובד יהיה שכאי לתשלום שכר .
אם המעסיק החליט באופן ייזום להורות לעובדים לא להגיע לעבודה על אף שלא הוטלו באזור שלו מגבלות, המעסיק יהיה חייב לשלם לעובד שכר.
אנו נמשיך לעקוב אחר ההנחיות ונעדכן בהתאם.
אנו מחזקים את ידם של המעסיקים, העובדים וכוחות הביטחון, מייחלים לימים שקטים ורגועים יותר.
עו"ד צליל לביא, עו"ד עמית חוגה, עו"ד שני ברקוביץ.