יום רביעי, 8 במאי 2024

דמי הבראה 2024

דמי הבראה 2024

דמי הבראה 2024

עובדים שהשלימו שנת עבודה אחת (12 חודשים) לפחות במקום עבודתם זכאים לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו במקום העבודה, על בסיס 418 ₪ ליום במגזר הפרטי ו-471.4 ₪ ליום במגזר הציבורי לעובדי קבלן ולעובדים בענפים מסוימים נקבעו תנאים מיטיבים יותר מהתנאים שנקבעו לכלל העובדים. לא ניתן לוותר על דמי ההבראה או על חלק מהם

דמי הבראה

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה (12 חודשים של יחסי עובד-מעסיק).

לאחר שהשלים העובד שנת עבודה (12 חודשים) אצל המעסיק, הוא זכאי לתשלום דמי הבראה רטרואקטיבית, החל מיום עבודתו הראשון.

תשלום דמי ההבראה ("השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש") אינו מותנה בכך שהעובד שהה בפועל בנופש או בבית הבראה.

דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה.

גובה דמי הבראה ליום במגזר הפרטי מתעדכן בדרך כלל בחודשי יולי, בהתאם לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן, במסגרת צו הרחבה.

גובה דמי הבראה במגזר הציבורי מתעדכן בדרך כלל בחודש יוני, בהתאם להודעת הממונה על השכר.

לעובדי קבלן ולעובדים בענפים מסוימים נקבעו תנאים מיטיבים יותר מהתנאים שנקבעו לכלל העובדים. 

מתשלום דמי ההבראה שמשולם לעובדים בשנת 2024 על המעסיקים להפחית סכום השווה לשווי יום הבראה. עובדים במשרות חלקיות או שעבדו רק בחלק מהשנה ולעובדים מסוימים יופחת סכום נמוך יותר.

בנוסף, שווי יום הבראה הוקפא והוא יישאר כפי שהיה בשנת 2023 - 418 ₪ במגזר הפרטי ו-471.4 ₪ במגזר הציבורי.

המעסיקים יעבירו לרשות המיסים את הסכום שהופחת וכן את כל התשלומים שנחסכו מהם כתוצאה מהפחתת הסכומים ומהקפאת שווי יום ההבראה.

גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי הוא 418 ₪ ליום.

גובה דמי ההבראה במגזר הציבורי הוא 471.4 ₪ ליום.

לשיעורי דמי ההבראה בשנים הקודמות.

עובדים שכירים שהשלימו לפחות שנת עבודה אחת אצל המעסיק, כולל:עובדים במשרה חלקית

עובדים שבפועל עבדו רק בחלק מהימים במהלך השנה אך התקיימו יחסי עבודה בינם ובין המעסיק לפחות שנה אחת

עובדים שקיבלו הודעת פיטורים או מסרו הודעת התפטרות לפני שהשלימו שנת עבודה אחת, אבל הפיטורים או ההתפטרות נכנסו לתוקף לאחר שחלפה שנה (העסקת העובדים הסתיימה בפועל לאחר תום שנת עבודה)

עובדים שפוטרו בניגוד לחוק או שלא בתום לב זמן קצר לפני שהשלימו שנת עבודה באופן שמנע מהם להשלים שנת עבודה (ראו פסקי דין בהמשך).

גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית ( למידע נוסף ראו דמי הבראה למקבלי קצבת פנסיה תקציבית).

מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה.

הטבלה הבאה מפרטת את מספר ימי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי (במגזר הציבורי מספרם גבוה יותר).

מתשלום דמי ההבראה שמשולם לעובדים בשנת 2024 על המעסיקים להפחית סכום השווה לשווי יום הבראה בהתאם לחלקיות המשרה של העובד ולהעביר אל רשות המסים את הסכום שהופחת בצירוף תשלומי החובה שנחסכו מהם כתוצאה מההפחתה, וזאת לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים.לעובדים שזכאים ל-5 ימי הבראה בשנה (עובדים בשנתם הראשונה) ושכרם הממוצע ב-3 חודשי העבודה האחרונים שלפני אפריל 2024 אינו עולה על 6,000 ש"ח X‏ היקף משרתם, יופחת סכום השווה לחצי יום הבראה (209 ₪ במגזר הפרטי ו-235.70 ₪ במגזר הציבורי) .

למידע נוסף ראו הפחתה והקפאה של דמי הבראה בשנת 2024.

דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה ובאופן יחסי לתקופת העסקה חלקית במהלך השנה.

עבור השנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה עבור יומיים וחצי (5 ימים X‏ 50% משרה).

עבור מחצית השנה השנייה הוא יקבל דמי הבראה עבור יום וחצי (6 ימים X‏ 50% משרה X‏ 1/2 שנה).

עובדים שעתיים שעובדים מספר שעות קבוע בכל שבועלעובדים שעתיים (ששכרם משולם על בסיס מספר השעות שעבדו בפועל) שעובדים מספר שעות שבועיות קבוע, היקף המשרה יחושב באמצעות חלוקת מספר שעות העבודה השבועיות שלהם כולל שעות היעדרות בתשלום ב-42.

גובה דמי ההבראה שלהם זכאי עובד שעתי יחושב באופן הבא:

עובדת עם ותק של 10 שנים במקום העבודה עובדת 18 שעות בשבוע.

מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה (על-פי הטבלה למעלה).

תשלום ליום הבראה הוא 418 ₪.

חישוב דמי ההבראה: 1,254 ₪ = 42 / ‏ 18 ‏X‏ 418 ‏X‏ 7 ימים.

עובדים שעתיים שעובדים מספר שעות קבוע בכל חודשלעובדים שעתיים (ששכרם משולם על בסיס מספר השעות שעבדו בפועל) שעובדים מספר שעות חודשיות קבוע, חישוב היקף המשרה יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות שלהם חלקי 182.

עובדים שעתיים שעובדים בהיקף שעות משתנהחישוב דמי ההבראה יעשה בהתאם למספר השעות החודשיות הממוצע של העובדים ב-12 החודשים האחרונים חלקי 182 שעות או כפי שקבוע במקום העבודה.

כדי לקבוע את מספר השעות הממוצע יש לחשב את מספר השעות שהם עבדו במהלך 12 החודשים האחרונים ולחלק ב-12.

את התוצאה שהתקבלה מכפילים בסכום דמי ההבראה ליום ובמספר ימי ההבראה בהתאם לוותק של העובדים, ומחלקים ב-182.

עובדת שעתית בהיקף שעות משתנה, שעבדה במהלך שנתה השלישית במקום העבודה -60 שעות בכל חודש במשך 4 חודשים

90 שעות בכל חודש במשך 3 חודשים

120 שעות בכל חודש במשך 5 חודשים

ממוצע השעות החודשיות שעבדה באותה שנה: 92.5 = 12 / (120 X‏ 5 + 90 X‏ 3 + 60 X‏ 4)

מכיוון שזו שנתה השלישית במקום העבודה, היא זכאית באותה שנה ל-6 ימי הבראה (לפי הטבלה למעלה).

תשלום ליום הבראה הוא 418 ₪.

דמי ההבראה שהעובדת זכאית להם בשנה זו:

בקביעת מספר שעות העבודה של העובדים לצורך קביעת היקף משרתם יש לקחת בחשבון חופשות שבהן הם זכאים לשכר, כגון: ימי חג בתשלום, ימי מחלה שזכאים עבורם לדמי מחלה או ימי חופשה שזכאים עבורם לדמי חופשה.

עובד עבד במשך חודש 174 שעות בפועל.

העובד נעדר 8 שעות במהלך החודש עקב מחלה שבהן היה זכאי לדמי מחלה.

לצורך קביעת היקף משרתו ייחשב העובד כאילו עבד 182 שעות בחודש.

למידע נוסף ראו חישוב היקף משרה של עובד לפי שעות.

את דמי ההבראה ניתן לשלם ב-3 דרכים - בתשלום אחת לשנה, בתשלומים חודשיים, או על-ידי מימון של נופש (במקום תשלום דמי ההבראה).

ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד וכתוספת לאחת המשכורות.

דמי ההבראה משולמים לרוב כתוספת לאחת המשכורות של חודשי הקיץ (יוני - ספטמבר), אך ניתן להוסיף את דמי ההבראה למשכורת של חודש אחר במהלך השנה, בהתאם לנוהג במקום העבודה הספציפי. גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת הפנסיה של חודש יוני.

עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת. בדמי ההבראה שיקבל תחושב גם השנה הקודמת.

מכיוון שביולי 2023 טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל העובד דמי הבראה לראשונה ביולי 2024, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתו הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חלק שנת העבודה השנייה (אפריל-יוני 2024):עבור השנה הראשונה שעבד הוא יקבל 5 ימי הבראה.

עבור השנה השנייה הוא זכאי ל-6 ימי הבראה, אולם מכיוון שפועל, נכון ליולי 2024 הוא השלים רק 3 חודשים מתוך השנה השנייה לעבודתו (אפריל-יוני), שהם רבע שנה, הוא זכאי במועד זה רק לרבע ממכסת ימי ההבראה של השנה השנייה - כלומר יום וחצי (לפי החישוב: 1/4 שנה X‏ 6 ימי הבראה).

סה"כ יקבל העובד ביולי 2024 תשלום עבור 6.5 ימי הבראה (5 עבור השנה הראשונה ו-1.5 על רבע מהשנה השנייה): 2,717 ₪ = 418 ₪ X‏ 6.5.

ביולי 2025 (לאחר שהעובד ישלים שנתיים ורבע של עבודה) ישולמו לו דמי הבראה עבור 9 חודשים (שהם 3/4 שנה) מהשנה השנייה לעבודתו ועוד שלושה חודשים (שהם 1/4 שנה) משנת עבודתו השלישית (סה"כ 6 ימים).

עובד ומעסיק רשאים להסכים כי השכר המשולם לעובד מדי חודש כבר כולל בתוכו דמי הבראה.

לשם כך, חובה על המעסיק לקבוע זאת במפורש בחוזה ההעסקה של העובד וכן לייחד שורה נפרדת לתשלום דמי ההבראה בתלוש השכר (כלומר להפריד את תשלום דמי ההבראה משאר רכיבי השכר).

מעסיק שלא קבע זאת במפורש בחוזה העסקה ולא ייחד שורה נפרדת לדמי ההבראה בתלושי השכר החודשיים של העובד, אך טוען בדיעבד כי השכר ששולם כבר כולל בתוכו את דמי ההבראה, יצטרך להוכיח זאת בבית הדין לעבודה באמצעות ראיות אחרות.

חישוב דמי ההבראה הניתנים בתשלומים חודשיים ייעשה באמצעות חלוקת סכום דמי ההבראה השנתי המגיע לעובד (לפי הוותק שלו במקום העבודה) ל-12.

בכל מקרה, אסור למעסיק לשלם שכר בסיס הנמוך משכר המינימום. כלומר, אם השכר המשולם לעובד הוא שכר מינימום, המעסיק לא יכול לטעון כי שכר זה כולל בתוכו את דמי ההבראה, שכן משמעות הדבר ששכר הבסיס המשולם (ללא דמי ההבראה) נמוך משכר המינימום, והדבר מהווה עבירה על החוק.

תשלום חודשי לעובד חדש שטרם השלים שנה מלאה במקום העבודה, יכול להיעשות באחת משתי הדרכים:תשלום דמי ההבראה החל מהחודש הראשון לעבודה - במקרה כזה נהוג להחתים את העובד על הסכם לפיו במקרה שהוא אינו משלים שנה מלאה הוא מתחייב להחזיר את הסכומים שקיבל על חשבון דמי ההבראה או לאפשר למעסיק לקזז את הסכומים הללו מסכומים אחרים שהמעסיק עשוי להיות חייב לעובד.

להמתין עד שהעובד ישלים שנה מלאה ולשלם לו את דמי ההבראה בעבור אותה השנה בתשלום יחיד, ולשלם תשלומים חודשיים החל מהשנה השנייה.

עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון, המועסקים כעובדים שעתיים, זכאים לקבל את דמי ההבראה באופן יחסי בכל חודש. למידע נוסף ראו:דמי הבראה לעובדי שמירה ואבטחה,

דמי הבראה לעובדי ניקיון.

מעסיק רשאי להוציא את העובדים לנופש על חשבונו במקום לשלם להם דמי הבראה.

היציאה לנופש יכולה להחליף את תשלום דמי ההבראה אם מתקיימים כל התנאים הבאים:הודעה מראש - המעסיק חייב להודיע לעובדים מראש ובצורה מפורשת כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה (ולא לצורך מטרה אחרת, כגון גיבוש חברתי).

הסכמת העובדים - על העובדים להסכים לכך שדמי ההבראה ישולמו בדרך של יציאה לנופש. ההסכמה יכולה להיות מפורשת או באמצעות התנהגות. עצם היציאה לנופש בפועל על-ידי העובד פירושה שהוא מסכים לכך.

שווי הנופש - עלות הנופש צריכה להיות לפחות בשווי דמי ההבראה המגיעים לעובדים. אם עלות הנופש נמוכה מסכום דמי ההבראה שמגיע לעובדים, על המעסיק לשלם לעובדים את ההפרש.

במקרה שלעובד לא שולם דמי הבראה:ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. למידע אודות אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ראו: הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.

חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעסיק, לא צוברות ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה. * כלומר, בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבים דמי ההבראה, לא מובאת בחשבון התקופה בה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהה בחל"ת.

עובד החל לעבוד אצל המעסיק ביולי 2019 ועבד עד אפריל 2020.

בחודשים אפריל- יוני (3 חודשים) יצא העובד לחל"ת עקב משבר הקורונה ושב לעבודתו ביולי 2020.

בעת תשלום דמי ההבראה בחודש יולי 2020, העובד לא זכאי לדמי הבראה שכן בחישוב הוותק של העובד לא מובאת בחשבון תקופת החל"ת, ולכן הוותק שלו בפועל הוא 9 חודשים בלבד.

לאחר 3 חודשי עבודה ( יולי - אוגוסט - ספטמבר 2020) השלים העובד ותק של שנה לצורך זכאותו לדמי הבראה.

בחודש יולי 2021, יהיה זכאי העובד ל-9.5 ימי הבראה:5 ימים עבור שנת עבודתו הראשונה שהסתיימה בספטמבר 2020.

4.5 ימים עבור 9 חודשי עבודתו בשנה השנייה (אוקטובר 2020-יוני 2021).

אם במועד התשלום של דמי ההבראה (למשל בחודשים יוני-אוגוסט), העובד שוהה בחל"ת, המעסיק לא צריך לשלם לו במועד זה את דמי ההבראה (כולל עבור תקופת העבודה שלפני החל"ת). העובד יהיה זכאי לתשלום דמי ההבראה עבור תקופה זו לאחר חזרתו לעבודה. אם העובד פוטר או התפטר מהעבודה במהלך החל"ת, על המעסיק לשלם לעובד את יתרת דמי ההבראה (פדיון דמי הבראה) במסגרת גמר החשבון עם סיום יחסי העבודה.

תקופות ההיעדרות הבאות צוברות ותק להבראה:חופשה בתשלום - תקופת היעדרות בשל חופשה צוברת ותק להבראה, כל עוד החופשה היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי חופשה עבור היעדרות זו.

היעדרות על חשבון ימי מחלה- תקופת היעדרות בשל מחלה צוברת ותק להבראה, כל עוד ההיעדרות היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה עבור היעדרות זו.

מילואים - עובד הנמצא במילואים זכאי לדמי הבראה עבור תקופה זו.

על-פי סעיף 6 לצו ההרחבה חופשת לידה (תקופת לידה והורות) תובא בחשבון בקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה.

כלומר, תקופת חופשת הלידה נחשבת חלק מתקופת הזכאות לדמי הבראה והעובד/ת זכאים לתשלום דמי הבראה עבור תקופה זו.

עובדות ועובדים שנמצאים בחופשת לידה בחודש שבו המעסיק משלם את דמי ההבראה זכאים לקבל אותם למרות שלא עבדו בפועל באותו חודש.

חוק עבודת נשים קובע כי היעדרות בגין שמירת היריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת (ראו סעיף 7(ג)(1) לחוק), ועל כן יש להביא בחשבון את תקופת שמירת ההיריון בחישוב דמי ההבראה.

יחד עם זאת, קיימת מחלוקת בפסיקה האם תקופת שמירת ההיריון נספרת רק לצורך עמידה בתנאי הסף של שנת וותק אך לא מזכה בתשלום דמי הבראה, או שהעובדת זכאית לתשלום דמי הבראה בגין כל תקופת שמירת ההיריון. ישנם מספר פסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה בהם נפסק שהעובדת זכאית לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהתה בשמירת לידה, אולם יש גם פסיקה ממנה עולה שתקופת שמירת היריון תבוא בחשבון בבדיקה אם עברה שנה אחת של ותק לצורך זכאות עקרונית לדמי הבראה, אך לא תבוא בחשבון לצורך קביעת שווי הזכאות להבראה. (ראו רשימת פסקי דין בהמשך). טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.

היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי יש לראות בתקופת תאונת עבודה כחופשה ללא תשלום שאינה צוברת ותק להבראה. טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי.

תביעה לתשלום פדיון דמי הבראה במהלך תקופת העבודה - עובד שלא קיבל דמי הבראה במהלך תקופת עבודתו (או בחלקה) והוא עדיין מועסק אצל אותו מעסיק, זכאי לתבוע את פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו לשנת עבודתו הנוכחית, נוסף על דמי ההבראה המגיעים לו בשנה השוטפת.

תביעה לתשלום פדיון דמי הבראה לאחר סיום תקופת העבודה - עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

למידע נוסף ראו פדיון דמי הבראה.

גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי משתנה בדרך כלל בחודש יולי, וחל מחודש יולי עד לתום חודש יוני בשנה שאחריה.

גובה דמי ההבראה במגזר הציבורי משתנה בדרך כלל בחודש יוני, וחל מחודש יוני עד לתום חודש מאי בשנה שאחריה.

עובדים לא רשאים לוותר על דמי ההבראה או על חלק מהם. גם אם עובד נאלץ או הסכים לוותר על הסכומים שמגיעים לו בגלל חוסר הבנה או בלחץ המעסיק, אין להסכמה שלו תוקף מחייב.

עובדים שזכאים לדמי הבראה אך סיימו את העסקתם לפני המועד שבו המעסיק משלם את דמי ההבראה, זכאים לקבל את דמי ההבראה במשכורתם האחרונה.

דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות', אך לא נכללים בשכר שממנו יש להפריש לביטוח פנסיוני ובשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים.#דמיהבראה #קצובתהבראה

שכר עבודה - המדריך המלא


יום רביעי, 24 באפריל 2024

פרסומי השבוע 24 אפריל 2024

פרסומי השבוע 24 אפריל 2024
פרסומי השבוע 24 אפריל 2024

#אפלייה #חרבותברזל #קבלהלעבודה #ראיוןעבודה #שוקהעבודה #תנאיעבודה

יום שלישי, 23 באפריל 2024

שאלות העשויות להצביע על שיקולים מפלים בראיון קבלה לעבודה

שאלות העשויות להצביע על שיקולים מפלים בראיון קבלה לעבודה

שאלות העשויות להצביע על שיקולים מפלים בראיון קבלה לעבודה

שאלות שמעסיק שואל מועמד לעבודה או עובד, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים המהווים אפליה אסורה בעבודה, עלולות להיחשב שאלות מפלות שאלות כאלה מצביעות על שיקולים מפלים ואסורים, והן עלולות להוות משקל ראייתי כנגד המעסיק, במקרה שתעלה כנגדו טענה בדבר אפליה אסורה בקבלה לעבודה מותר להציג שאלות מסוג זה למועמד/ת לעבודה, כאשר אופי התפקיד ומהותו מחייבים זאת

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, טיפולי פוריות, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם הפוליטית, מקום מגוריהם או שירותם במילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודהתנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים.

שאלות שמעסיק שואל מועמד/ת לעבודה או עובד/ת, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינו (לפי הרשימה לעיל), עלולות להצביע על שיקולים מפלים.

אם תוגש נגד מעסיק תביעה בגין אפליה אסורה בעבודה, הרי שהעובדה שהוא שאל שאלות מסוג זה ישמשו ראייה נגד המעסיק, אשר תומכת בטענה כי הוא הפלה את העובד או המועמד לעבודה. משמעות הדבר כי על המעסיק יהיה לשכנע את בית הדין כי למרות השאלה, הוא לא הפלה את העובד או את המועמד.

דוגמה

בראיון עבודה שאל המעסיק את המועמדת האם בכוונתה להיכנס להיריון בקרוב.

המועמדת לא התקבלה לעבודה, והגישה תביעה בבית הדין לעבודה נגד המעסיק בעילה של אפליה אסורה.

למרות שבדרך כלל בהגשת תביעה נטל ההוכחה הוא על התובע (כלומר, על העובד או המועמד אשר תובע את המעסיק), הרי שבמקרה זה נטל ההוכחה יתהפך, ועל המעסיק יהיה להוכיח שלא הפלה את המועמדת בקבלתה לעבודה מחמת הורות.

מותר לדרוש מידע העלול להצביע על שיקולים מפלים גם במקרים בו המידע נדרש כדי לקיים הוראות חקיקה הקובעות חובה לייצוג הולם או העדפה מתקנת. החובה לייצוג הולם והעדפה מתקנת הקבועה בחקיקה חלה על השירות הציבורי לגבי נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלות.

דוגמאות לשאלות שעלולות להצביע על שיקולים מפלים

שאלות שעלולות להיחשב כשאלות מפלות, הן שאלות שהתשובות להן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינם, כגון שאלות בנושאים הבאים: גיל, נטייה מינית, הורות, השקפה פוליטית, אמונה דתית, גזע, מקום מגורים, לאום ושירות מילואים.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ממליצה לשאול שאלות הקשורות ישירות להיבטים המקצועיים של המשרה הנדרשת ולא ולהציג למועמד/ת שאלות אישיות שעלולות להיחשב כמפלות, כדוגמת השאלות הבאות:


האם מותר למעסיק לשאול מועמד לעבודה שאלות הקשורות למוגבלותו?



מעסיק רשאי לשאול מועמד שאלות הקשורות למוגבלותו, רק אם מטרת השאלה היא לאפשר איוש של תפקידים לצורך מתן ייצוג הולם או להבין מהן ההתאמות הדרושות למועמד.


המעסיק חייב להבהיר למועמד כי הוא אינו חייב לענות על שאלות אלו.


מועמד עם מוגבלות אינו מחויב לדווח למעסיק על מוגבלותו, אלא להיות כן לגבי יכולתו לבצע את העבודה הנדרשת על ידי המעסיק.


בנוסף לכך, המעסיק מחויב לשמור על סודיות בקשר למידע זה ולהשתמש בו רק למטרה שלשמה הוא נמסר.


בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אסור להפלות עובד בקבלה לעבודה בשל היותו אדם עם מוגבלות, כל עוד הוא כשיר לבצע את עבודתו. עם זאת, פעולה/הימנעות מפעולה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה לא תיחשב בגדר אפליה.



פורסם באתר כל זכות

#מעסיקים #קבלהלעבודה #ראיוןעבודה

קבלה לעבודה - חוזה עבודה אישי

קבלה לעבודה - חוזה עבודה אישי

קבלה לעבודה - חוזה עבודה אישי

חוזה העבודה מבטא את מכלול ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד החוק אינו מחייב את המעסיק והעובד לחתום על חוזה עבודה ביניהם, אך חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה חוזה העבודה האישי יכול רק להוסיף על הזכויות המוקנות לעובד בחוק, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחל עליו, אך לא לגרוע מהן סעיפים המנוגדים לחוק המצויים בחוזה עבודה עליו חתם העובד אינם מחייבים את העובד תנאי מוסכם בחוזה ניתן לשינוי רק בהסכמה של העובד ושל המעסיק גם יחד

חוזה עבודה

חוזה העבודה מבטא את כלל ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד, ומטרתו העיקרית היא להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולהגן עליהם.

החוק אינו מחייב את המעסיק והעובד לחתום על חוזה עבודה ביניהם, אך חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ההודעה תימסר בכתב ועליה לפרט את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.

חוזה העבודה האישי אינו יכול לגרוע, לבטל או לוותר על כל זכות שמוקנית לעובד מכח החוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים עליו. חוזה העבודה האישי יכול רק להיטיב עם העובד ולהוסיף זכויות על אלו שהוא זכאי להם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים.

סעיפים לא חוקיים בחוזה עבודה

ישנם מקרים בהם מעסיקים מחתימים את העובדים על חוזה הכולל סעיפים המנוגדים לחוקי מדינת ישראל בכלל וחוקי העבודה בפרט.

סעיפים המנוגדים לחוק אינם מחייבים את העובד גם אם הוא חתם על החוזה.

חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי החוק, ואינו יכול לבטל זכויות כאלו.

חוזים המנוגדים להסכמים קיבוציים

סעיפים בחוזה העבודה האישי שמנוגדים, מבטלים, או מפחיתים זכויות המוקנות לעובד מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה החל עליו, בטלים. חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה החלים עליו, ואינו יכול לבטל זכויות אלו.

סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים קובע שזכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי (הוראות שבהסכם קיבוצי לגבי תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות על עובד ומעסיק) אינן ניתנות לוויתור. זכויות אלה נחשבות כחלק מחוזה העבודה האישי של העובד, והצבת תנאי בחוזה העבודה האישי המבטלת זכויות אלה או מוותרת עליהן, אינה תקפה מבחינה משפטית.

חוזים האוסרים על פנייה לבית המשפט

סעיף בחוזה הקובע כי אסור לעובד לפנות לבית המשפט כדי לתבוע את המעסיק על הפרת זכויות אינו תקף.

פנייה לערכאות משפטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, ולכן סעיף כזה בחוזה הוא בטל ומבוטל.

חוזים האוסרים על התארגנות

חוזה העבודה אינו יכול לפגוע בחופש ההתארגנות של העובדים.

סעיף בחוזה העבודה הקובע כי אסור לעובד להתארגן אינו חוקי ולכן הוא בטל ומבוטל.

דוגמאות לסעיפים לא חוקיים נפוצים בחוזה עבודה אישי

שכר כולל -

סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר הבסיס לא יכיל תשלום בעבור עבודה בימי מנוחה או תגמול שעות נוספות, ולכן סעיף בחוזה הקובע כי השעות הנוספות נכללות במשכורת הוא סעיף בלתי-חוקי.

יחד עם זאת, בית הדין לעבודה הכיר באפשרות לכלול בהסכם עבודה תוספת נפרדת עבור שעות נוספות באופן גלובלי, כאשר היא מבטאת באופן הוגן את השעות הנוספות שבמהלכן העובד צפוי להיות מועסק, והחישוב נעשה לטובת העובד.

ותק בעבודה -

כאשר הבעלות על מקום העבודה עוברת למעסיק חדש (בגלל הפסד במכרז, מיזוג, קניית המפעל וכו'), עלול המעסיק החדש להחתים עובד ותיק על חוזה שבו הוא מסכים להיחשב לעובד חדש.

סעיף של "איפוס" ותק הוא בלתי-חוקי.

המעביד החדש אומנם לא חייב לשלם לעובד חובות כספיים של קודמו (חוץ מאשר פיצויי פיטורים, הפרשות לקופת גמל ושכר), אך כל זכויותיו הסוציאליות של העובד נצברות לפי הוותק של העובד באותו מקום עבודה.

הוותק המלא קובע את גובה פיצויי הפיטורים, כמו גם את דמי חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה וכך הלאה.

הגבלת עיסוקו של העובד בעסק מתחרה -

ככלל אין תוקף לסעיף בחוזה עבודה המגביל את זכותו של העובד להתפטר או להיות מועסק אצל מעסיקים אחרים, שכן הגבלה זו פוגעת בחופש העיסוק של העובד.

בית הדין לעבודה עשוי לתת תוקף לסעיף המגביל את הזכויות הנ"ל של העובד בנסיבות מיוחדות כגון:

שימוש בסוד מסחרי הפוגע בעסקו של המעסיק

הכשרה מיוחדת, בעקבותיה התחייב העובד לתקופת העסקה מינימאלית

תמורה מיוחדת שקיבל העובד תמורת הגבלת העיסוק

הפרת חובת תום הלב והאמון.

גם אם התקיימו הנסיבות המיוחדות המצוינות לעיל, הגבלת חופש העיסוק של העובד בחוזה העבודה תהיה תקפה רק אם ההגבלה היא מינימלית ומידתית לנסיבה אשר בגינה הגביל המעסיק את חופש העיסוק של העובד.


פורסם באתר כל זכות

#חוזהאישי #חוזהעבודהאישי #קבלהלעבודה

איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים

איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים

איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים

מעסיקים, לשכות פרטיות וקבלני כוח אדם אינם רשאים לדרוש ממועמדים לעבודה או מעובדים תשלום כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובדים בעבודה.

איסור קבלת תשלום ממועמד לעבודה 

לשכה פרטית אינה רשאית לגבות, ממבקשי עבודה, במישרין או בעקיפין, תשלום תמורת השמה בעבודה.

איסור קבלת תשלום מהעובדים תמורת שירותי קבלן כח אדם 

קבלני כוח אדם ומעסיקים בפועל אינם רשאי לדרוש מעובדים תשלום כלשהו או החזר הוצאות, בכל הקשור לשירותיו של קבלן כוח האדם.

איסור קבלת בטחונות מעובד 

מעסיקים אינם רשאים לקבל בטחונות, מעובדים או ממועמדים לעבודה, כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובד בעבודה. כלומר: חפץ, כסף או שטר שהעובדים מוסרים למעסיקים כתנאי לקבלה לעבודה או להבטחת הישארותם בעבודה וכן נכס המשועבד למטרה כאמור. זאת אף אם העובדים הסכימו למתן הבטוחה.

מעסיקים שקיבלו בטוחה מעובדים כאמור, אינם רשאים לממש אותה. מעסיקים המקבלים או מממשים בטוחה שניתנה על ידי עובדים או מועמדים לעבודה, עוברים עבירה וצפויים לעונש מאסר או קנס. אם יגישו העובדים תביעה לבית הדין לעבודה, עשוי בית הדין לחייב את המעסיקים בתשלום פיצויים לעובד.

האיסור על קבלת בטחונות מעובדים חל גם על מעסיקים בפועל לגבי עובדים המועסקים אצלם באמצעות קבלן כח אדם וכן על מזמיני שירות לגבי עובדים המעניקים להם שירות מטעמו של קבלן שירות. 

לשון החוק

גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ד.   (א)  אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.

           (ב)  לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:

(1)   תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;

(2)   תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.

תשלום מותר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ה.   (א)  השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.

           (ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:

(1)   התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;

(2)   נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.

החזר תשלום (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ו.   מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.

תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ז.   לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:

(1)  הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה – התשלום החוזי);

(2)  אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה כאמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;

(3)  אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;

(4)  תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ח.   (א)  לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם – תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, "התשלום החוזי" – התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ב)  (1)   נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;

(2)   מי ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.