איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים

מעסיקים, לשכות פרטיות וקבלני כוח אדם אינם רשאים לדרוש ממועמדים לעבודה או מעובדים תשלום כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובדים בעבודה.

איסור קבלת תשלום ממועמד לעבודה 

לשכה פרטית אינה רשאית לגבות, ממבקשי עבודה, במישרין או בעקיפין, תשלום תמורת השמה בעבודה.

איסור קבלת תשלום מהעובדים תמורת שירותי קבלן כח אדם 

קבלני כוח אדם ומעסיקים בפועל אינם רשאי לדרוש מעובדים תשלום כלשהו או החזר הוצאות, בכל הקשור לשירותיו של קבלן כוח האדם.

איסור קבלת בטחונות מעובד 

מעסיקים אינם רשאים לקבל בטחונות, מעובדים או ממועמדים לעבודה, כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובד בעבודה. כלומר: חפץ, כסף או שטר שהעובדים מוסרים למעסיקים כתנאי לקבלה לעבודה או להבטחת הישארותם בעבודה וכן נכס המשועבד למטרה כאמור. זאת אף אם העובדים הסכימו למתן הבטוחה.

מעסיקים שקיבלו בטוחה מעובדים כאמור, אינם רשאים לממש אותה. מעסיקים המקבלים או מממשים בטוחה שניתנה על ידי עובדים או מועמדים לעבודה, עוברים עבירה וצפויים לעונש מאסר או קנס. אם יגישו העובדים תביעה לבית הדין לעבודה, עשוי בית הדין לחייב את המעסיקים בתשלום פיצויים לעובד.

האיסור על קבלת בטחונות מעובדים חל גם על מעסיקים בפועל לגבי עובדים המועסקים אצלם באמצעות קבלן כח אדם וכן על מזמיני שירות לגבי עובדים המעניקים להם שירות מטעמו של קבלן שירות. 

לשון החוק

גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ד.   (א)  אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.

           (ב)  לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:

(1)   תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;

(2)   תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.

תשלום מותר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ה.   (א)  השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.

           (ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:

(1)   התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;

(2)   נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.

החזר תשלום (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ו.   מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.

תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ז.   לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:

(1)  הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה – התשלום החוזי);

(2)  אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה כאמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;

(3)  אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;

(4)  תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ח.   (א)  לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם – תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, "התשלום החוזי" – התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ב)  (1)   נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;

(2)   מי ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.